אז אתם חושבים על ב.מ.וו סדרה 1? המכונית הקטנה הזו מבית היצרן הבווארי עברה מהפך לא קטן בשנים האחרונות, כזה שגרם לחובבי המותג הוותיקים להרים גבה, בעוד אחרים דווקא מחאו כפיים. אנחנו כאן כדי לצלול לעומק הדברים, לבדוק מה השתנה, מה נשאר, והאם הקטנה היוקרתית הזו עדיין שווה את המחיר המבוקש. נשים הכל על השולחן, בלי פילטרים ובלי הנחות סלב, ונעזור לכם להחליט אם היא הבחירה הנכונה עבורכם בשוק הישראלי התזזיתי. קחו כוס קפה, שבו בנוח, אנחנו יוצאים לדרך.
ה-BMW 1 Series, ובפרט הדור הנוכחי (שם קוד פנימי F40, שהוצג ב-2019), מסמלת שינוי כיוון משמעותי עבור ב.מ.וו בקטגוריית ההאצ'בק הקומפקטיות. אם הדורות הקודמים התהדרו בהנעה אחורית ייחודית לסגמנט (מה שהעניק להם אופי ספורטיבי וחווית נהיגה שונה), הדור הנוכחי עבר לפלטפורמת הנעה קדמית (שמשותפת גם למיני ולסדרה 2 גראן קופה). המהלך הזה, שנועד בעיקר לחסוך בעלויות פיתוח וייצור ולאפשר תא נוסעים מרווח יותר, עורר לא מעט דיונים. יש הטוענים שזהו סוף עידן, בגידה בערכי הליבה של המותג. אחרים, פרגמטיים יותר, רואים בכך צעד מתבקש שהופך את הסדרה 1 לרכב שלם ושימושי יותר לקהל רחב. מי צודק? כנראה שכולם קצת.
בישראל, ב.מ.וו סדרה 1 מתחרה ראש בראש מול שתי גרמניות אחרות שמציעות מתכון דומה: מרצדס A קלאס ואאודי A3 ספורטבק. כל אחת מהן מביאה לשולחן חבילה מעט שונה – ה-A קלאס עם דגש על טכנולוגיה ועיצוב פנים מרשים, וה-A3 עם איכות חומרים גבוהה ותחושה סולידית. הסדרה 1 מנסה למצוא את מקומה ביניהן, כשהיא שמה דגש מסורתי על הנאה מנהיגה (גם עם הנעה קדמית) ואיכות בנייה טובה, לצד טכנולוגיה מתקדמת. קהל היעד שלה הוא מגוון: החל מצעירים ורווקים שמחפשים רכב פרימיום ראשון עם סמל נחשק בחזית, דרך זוגות ועד למשפחות קטנות שמוכנות לשלם את תוספת המחיר עבור מותג, איכות ותחושה דינמית. בסקירה זו נצלול לעומק כל ההיבטים של הסדרה 1 – מהעיצוב והאבזור, דרך הביצועים וצריכת הדלק, ועד למחיר והתמורה. נבחן את היתרונות והחסרונות, וננסה לענות על השאלה המתבקשת: האם כדאי לקנות?
I. מבוא: שוברת מוסכמות או סתם עוד האצ'בק?
ב.מ.וו סדרה 1, הילדה הקטנה (יחסית) במשפחת ב.מ.וו, תמיד הייתה קצת שונה. היא נכנסה לשוק בשנת 2004 כשהיא מציעה משהו שאף מתחרה ישירה לא הציעה אז בקטגוריית הקומפקטיות – הנעה אחורית. זה העניק לה יתרון דינמי מובהק, חלוקת משקל כמעט מושלמת ותחושת היגוי שהפכו אותה לחביבת הנהגים. נכון, זה בא על חשבון המרווח מאחור ותא המטען, אבל למי אכפת כשאפשר ליהנות ככה מכל סיבוב?
ואז הגיע הדור השלישי, ה-F40, בשנת 2019. והבום הגדול: המעבר לפלטפורמת הנעה קדמית (או כפולה בדגמים הבכירים). תחשבו על זה כמו להחליף את הפלאפל המסורתי בלחמנייה בבאן מאודה – זה אולי טעים, אולי אפילו יותר בריא (או במקרה שלנו, יותר מרווח), אבל זה פשוט לא אותו הדבר עבור מי שהתרגל למקור. השינוי הזה הפך את הסדרה 1 למכונית הרבה יותר "מיינסטרימית", פחות ייחודית בנוף המוטורי, אבל כנראה גם ליותר רלוונטית לקהל רחב יותר שלא בהכרח חיפש את קצה גבול היכולת הדינמית על בסיס יומי.
השם המלא, BMW 1 Series, נשמר, אך המהות השתנתה. חשוב לציין את שם היצרן באנגלית, BMW, מכיוון שזהו חלק בלתי נפרד מהמותג ומהחיפוש של לקוחות פוטנציאליים. הדור הנוכחי משווק במגוון גרסאות מנוע, החל מה-116i (שפחות נפוצה אצלנו), דרך ה-118i הפופולרית בישראל, ועד לגרסאות חזקות יותר כמו ה-120i, ה-128ti הספורטיבית וה-M135i xDrive הבכירה עם הנעה כפולה. לכל תת-דגם אופי מעט שונה, אך כולם חולקים את אותה שלדה ואת אותו קונספט בסיסי.
כפי שצוין, המתחרות העיקריות בישראל הן מרצדס A קלאס (Mercedes-Benz A-Class) ואאודי A3 ספורטבק (Audi A3 Sportback). שתיהן מציעות חבילות פרימיום דומות עם הנעה קדמית בבסיס. ה-A קלאס מצטיינת בעיצוב פנים עתידני וטכנולוגי מאוד עם מערכת ה-MBUX המרשימה. ה-A3 מציעה איכות חומרים והרכבה מהטובות בקטגוריה ותחושה בוגרת וסולידית. הסדרה 1 מנסה למצב את עצמה כבחירה הדינמית יותר מבין השלוש, גם אם הפער הצטמצם משמעותית עם המעבר להנעה קדמית, תוך שהיא מציעה את מערכת ה-iDrive המצוינת של ב.מ.וו ואיכות גימור גבוהה. הקהל הישראלי, שאוהב מותגי יוקרה גרמניים, בהחלט מתלבט בין השלוש הללו.
בסקירה שלפניכם נפרק את הסדרה 1 לגורמים: נבחן את העיצוב החיצוני והפנימי, נצלול לטכנולוגיה ולאבזור, נדבר על המנועים, הביצועים וצריכת הדלק, נבדוק את חווית הנהיגה והבטיחות, ננתח את המחירים ורמות הגימור בישראל, נסכם את היתרונות והחסרונות, ונשווה אותה למתחרות. כמובן, לא נשכח להתייחס לשאלות החשובות כמו "כמה עולה?" ו"האם כדאי לקנות?". נשתדל לשלב גם תובנות מחוות דעת גולשים ומהתפיסה הכללית של הרכב בשוק.
II. עיצוב חיצוני: כליות או לא להיות?
נתחיל מהחזית, כי אי אפשר להתעלם מהפיל (או הכליות) שבחדר. הדור הנוכחי של סדרה 1 אימץ את גריל הכליות המזוהה של ב.מ.וו בגרסה מוגדלת ומחוברת במרכז. יש שיאמרו שזה נראה מודרני ותוקפני, ומשווה לרכב נוכחות מרשימה על הכביש. אחרים יטענו שזה קצת מוגזם לרכב קומפקטי, ואולי אפילו פוגע באלגנטיות שהייתה בדורות הקודמים. כך או כך, אי אפשר להישאר אדישים. הפנסים הקדמיים, בדרך כלל בטכנולוגיית LED מלאה, חדים ומלוכסנים, ומשלימים את המראה האגרסיבי.
מהצד, הצללית היא האצ'בק קלאסית למדי. קו הגג משתפל בעדינות לאחור, קו המותניים עולה ויוצר תחושה דינמית, ובתי הגלגלים יכולים להכיל חישוקים נאים למראה, בדרך כלל בגדלים שבין 16 ל-18 אינץ' ברמות הגימור הנפוצות בישראל (בדגמים הבכירים אפשר למצוא גם 19 אינץ'). אולי השינוי הבולט ביותר מהדורות הקודמים הוא הפרופורציות: מכסה המנוע קצר יותר והחלק הקדמי (overhang) ארוך יותר, תוצאה ישירה של המעבר להנעה קדמית ומנוע רוחבי. זה אולי פוגע מעט ב"לוק" הקלאסי של ב.מ.וו עם מכסה מנוע ארוך, אבל תורם למרווח הפנימי.
החלק האחורי של הסדרה 1 רחב ונמוך יחסית, עם פנסים אחוריים צרים ואופקיים (גם הם LED) שנמתחים אל תוך דלת תא המטען. העיצוב כאן נקי ומודרני, אם כי אולי קצת פחות ייחודי מאשר החזית. בדגמים עם חבילת M-Sport (רמת גימור פופולרית בישראל) מקבלים פגושים אגרסיביים יותר, חצאיות צד ודיפיוזר אחורי קטן, שמעניקים לרכב מראה ספורטיבי מודגש. בסך הכל, העיצוב החיצוני של ה-F40 הוא מודרני ודינמי, אך אולי פחות אלגנטי וייחודי מזה של הדורות הקודמים. הוא בהחלט נראה כמו ב.מ.וו, אבל אולי קצת פחות "מיוחד". הנוכחות על הכביש טובה, והמידות הפיזיות דומות למקובל בקטגוריה, מה שהופך אותה למתאימה גם לסביבה אורבנית צפופה.
III. עיצוב פנים, איכות חומרים ומרווח: שדרוג פרקטי
נכנסים פנימה ומגלים סביבת נהג טיפוסית לב.מ.וו מהשנים האחרונות. הקונספט העיצובי מודרני, נקי וממוקד בנהג. הקונסולה המרכזית מוטה קלות לכיוון הנהג, ורוב הפקדים ממוקמים בצורה הגיונית ואינטואיטיבית. האווירה הכללית היא פרימיום, ספורטיבית וטכנולוגית, אך אולי מעט פחות "וואו" מזו שתמצאו במרצדס A קלאס המקבילה, עם מסכיה הענקיים ופתחי האוורור המרהיבים. כאן הדגש הוא יותר על פונקציונליות ואיכות מורגשת.
ואם כבר איכות, כאן ב.מ.וו בדרך כלל לא מאכזבת. איכות החומרים בחלקים העליונים של תא הנוסעים טובה מאוד, עם שימוש נרחב בפלסטיקה רכה ונעימה למגע בדשבורד ובדיפוני הדלתות. גם איכות ההרכבה מרגישה מוצקה ומהודקת, כמצופה מרכב פרימיום. עם זאת, אם תתחילו למשש את החלקים התחתונים של הקבינה, תגלו פלסטיקה קשיחה ופשוטה יותר, אולי קצת יותר ממה שהיינו מצפים למצוא ברכב במחיר כזה. זה לא נורא, ועדיין מרגיש איכותי יותר מרוב המתחרות העממיות, אבל בהשוואה ישירה לאאודי A3, למשל, תחושת האיכות הכוללת באאודי עשויה להרגיש מעט גבוהה יותר.
הנדסת האנוש היא נקודה חזקה מסורתית בב.מ.וו, וגם כאן היא טובה ברובה. מערכת ה-iDrive, עם חוגת השליטה המרכזית וקיצורי הדרך הפיזיים, נותרה אחת הדרכים הנוחות והבטוחות ביותר לתפעל את מערכת המולטימדיה בזמן נהיגה, גם אם המסך עצמו הוא מסך מגע. מיקום הפקדים על ההגה ועל הקונסולה המרכזית הגיוני ברובו, אם כי ריבוי הכפתורים על ההגה עשוי לדרוש קצת הסתגלות. הראות החוצה טובה לפנים ולצדדים, אך קורות C רחבות וחלון אחורי קטן יחסית מקשים מעט על הראות לאחור (מצלמת רוורס וחיישנים הם כמובן סטנדרט).
המושבים הקדמיים נוחים ותומכים היטב, במיוחד מושבי הספורט שמגיעים בחלק מרמות הגימור הגבוהות יותר. קל למצוא תנוחת נהיגה טובה בזכות טווח כוונון נדיב להגה ולמושב. המעבר להנעה קדמית אפשר מהנדסי ב.מ.וו לשפר משמעותית את המרווח במושב האחורי, שהיה נקודת תורפה בדורות הקודמים. כעת, המרווח לרגליים ולראש מאחור טוב בהרבה ומספק בהחלט לשני מבוגרים בגודל ממוצע, או אפילו שלושה לנסיעות קצרות. זהו שיפור מבורך שהופך את הסדרה 1 לרכב משפחתי שימושי יותר. גם נפח תא המטען צמח מעט ועומד על 380 ליטרים, נתון מכובד לקטגוריה ותחרותי מול ה-A קלאס וה-A3. סף ההטענה סביר, והצורה המרובעת הופכת אותו לשימושי למדי. יש גם פתרונות אחסון נוספים כמו תא כפפות מרווח ותאים בדלתות.
IV. טכנולוגיה, אבזור ומולטימדיה: לא חסר כלום (כמעט)
ב.מ.וו סדרה 1 מצוידת במערך טכנולוגי מתקדם, כראוי למעמדה. במרכז הדשבורד נמצא מסך מגע צבעוני למערכת המולטימדיה, בדרך כלל בגודל 8.8 או 10.25 אינץ', תלוי ברמת הגימור ובשנת הדגם. המערכת היא גרסה של ה-iDrive המוכרת והמוערכת של ב.מ.וו (בדרך כלל iDrive 7). איכות התצוגה חדה וברורה, מהירות התגובה טובה מאוד, והתפריטים מאורגנים בצורה הגיונית יחסית, אם כי השפע הרב של האפשרויות עלול להיראות מעט מאיים בהתחלה. כאמור, ניתן לשלוט במערכת גם דרך חוגת השליטה המרכזית הנוחה והבטוחה, וגם באמצעות פקודות קוליות (העוזר הקולי של ב.מ.וו סביר, אם כי עדיין לא מושלם בעברית). קישוריות לסמארטפונים באמצעות Apple CarPlay היא בדרך כלל סטנדרט (לעיתים אלחוטית), בעוד Android Auto עשוי להיות זמין רק בחלק מהגרסאות או ידרוש חיבור חוטי.
מול הנהג נמצא לוח מחוונים דיגיטלי ("BMW Live Cockpit" או "Live Cockpit Plus/Professional"). הגרסאות הבסיסיות עשויות להגיע עם לוח מחוונים משולב (אנלוגי ודיגיטלי קטן), אך רמות הגימור הגבוהות יותר מקבלות מסך דיגיטלי מלא בגודל 10.25 אינץ'. איכות התצוגה טובה, אך אפשרויות התאמה האישית והתצוגה שלו מעט מוגבלות ופחות ורסטיליות מאלו שתמצאו במתחרות מבית אאודי (Virtual Cockpit) או מרצדס. העיצוב של הסל"ד ומד המהירות הדיגיטליים (שנעים בכיוונים מנוגדים) הוא גם עניין של טעם אישי.
מערכת השמע הסטנדרטית מספקת איכות צליל סבירה, אך לא יוצאת דופן. חובבי סאונד מושבעים יעדיפו לחפש גרסאות המצוידות במערכת משודרגת, כמו זו של Harman Kardon, שמציעה חווית שמע עשירה ואיכותית בהרבה. מבחינת אבזור נוחות, רשימת האפשרויות ארוכה ותלויה מאוד ברמת הגימור הנבחרת בישראל. בדרך כלל תמצאו כסטנדרט בקרת אקלים (מפוצלת בגרסאות הבכירות), חיישני חניה קדמיים ואחוריים, מצלמת רוורס, מפתח חכם, בלם יד חשמלי עם Auto Hold, תאורת LED מלאה ועוד. רמות הגימור הגבוהות יותר יוסיפו ריפודי עור (או דמוי עור איכותי), מושבים חשמליים עם זיכרונות, חימום מושבים, גג שמש פנורמי, תצוגה עילית (HUD) וטעינה אלחוטית לסמארטפון. חשוב לבדוק היטב את מפרט האבזור הספציפי של כל רמת גימור המשווקת בארץ.
V. ביצועים, יחידת הנעה וצריכת דלק: קטנה אבל זריזה
כאן מגיעים ללב הפועם של הב.מ.וו, גם אם הוא כבר לא שולח את הכוח לאחור. בישראל, יחידת ההנעה הנפוצה והפופולרית ביותר בסדרה 1 היא ה-118i. אל תתנו לשם להטעות אתכם, לא מדובר במנוע 1.8 ליטר. מאחורי הסמל הזה מסתתר מנוע שלושה צילינדרים מוגדש טורבו בנפח 1.5 ליטר. כן, שלושה צילינדרים. לפני שאתם נבהלים, דעו שמדובר במנוע מוצלח למדי, שמפיק בסביבות 136-140 כוחות סוס (תלוי בשנתון) ומומנט בריא של כ-22.4 קג"מ שזמין כבר מסל"ד נמוך. הוא משודך לתיבת הילוכים אוטומטית כפולת מצמדים (DCT) עם 7 הילוכים (שב.מ.וו קוראת לה סטפטרוניק), אשר מעבירה את הכוח לגלגלים הקדמיים.
הביצועים על הנייר טובים למדי: תאוצה מ-0 ל-100 קמ"ש אורכת כ-8.5 שניות, נתון זריז בהחלט לרכב קומפקטי. בתחושה היומיומית, המנוע הזה מרגיש נמרץ למדי, במיוחד בעיר ובתאוצות ביניים, הודות לזמינות הכוח הטובה. הוא אולי לא מרגיש חזק כמו מנועי ארבעה צילינדרים מקבילים בנפח דומה, וצליל שלושת הצילינדרים הייחודי נוכח (אם כי מבודד היטב בדרך כלל), אבל לרוב המוחלט של הנהגים הוא יספק ביצועים די והותר. ה-גיר כפול המצמדים פועל בצורה חלקה ומהירה ברוב המצבים, אם כי במהירויות זחילה בפקקים הוא עשוי להיות מעט פחות רהוט מתיבת הילוכים פלנטרית קלאסית. בסך הכל, חבילת ההנעה של ה-118i מאוזנת ויעילה.
למי שמחפש קצת יותר כוח, קיימות בישראל לעיתים גם גרסאות חזקות יותר, כמו ה-120i (עם מנוע 2.0 ליטר טורבו, 4 צילינדרים וכ-180 כ"ס) או אפילו גרסאות הביצועים 128ti (הנעה קדמית, כ-265 כ"ס) ו-M135i xDrive (הנעה כפולה, מעל 300 כ"ס). אלו כבר מציעות ביצועים ספורטיביים של ממש, אך גם תג מחיר גבוה משמעותית.
ומה לגבי צריכת דלק? כאן המנוע הקטן והיעיל של ה-118i מראה את יתרונותיו. נתוני היצרן הרשמיים (לפי תקן WLTP) מדברים על צריכה ממוצעת שסובבת סביב 16-18 קילומטרים לליטר בתנאים משולבים. בעולם האמיתי, בתנאי נהיגה ישראליים ממוצעים (שכוללים פקקים, מזגן ורגל ימין שאוהבת ללחוץ מדי פעם), צפו לצריכת דלק ריאלית של כ-12-14 קילומטרים לליטר. זהו נתון טוב מאוד לרכב פרימיום עם ביצועים כאלה, ותחרותי בהחלט למתחרות הישירות. מעניין לציין שגם עבור רכבים היברידיים או חשמליים, נהגים רבים עדיין מחפשים את המונח "צריכת דלק", אף ש"צריכת אנרגיה" הוא המונח המדויק יותר לרכב חשמלי. במקרה של הסדרה 1 בגרסאות הבנזין, "צריכת דלק" היא אכן הפרמטר הרלוונטי, והיא בהחלט מהווה נקודת זכות לדגם ה-118i.
VI. חווית נהיגה והתנהגות כביש: הקסם קצת פג?
כאן אנחנו מגיעים לנקודה הרגישה ביותר עבור חובבי ב.מ.וו המסורתיים: חווית הנהיגה. האם המעבר להנעה קדמית הרס את כל מה שהיה טוב ויפה בסדרה 1? התשובה הקצרה היא לא, אבל התשובה הארוכה היא שזה בהחלט שינה את האופי. הסדרה 1 החדשה היא עדיין מכונית מהנה לנהיגה, במיוחד בהשוואה לרוב המתחרות העממיות, אבל היא איבדה חלק מהייחודיות ומהתחושה הטהורה שאפיינה את הדורות הקודמים.
נוחות הנסיעה היא תחום שבו הסדרה 1 מציגה יכולת טובה, אך לא מושלמת. המתלים מכוילים על הצד הנוקשה יחסית, כמקובל בב.מ.וו, כדי לספק התנהגות כביש דינמית. כתוצאה מכך, על כבישים סלולים היטב הנסיעה נעימה ויציבה, אך על שיבושים חדים או כבישים משובשים (משהו שלא חסר בישראל), הנוקשות הזו מורגשת והרכב עשוי לקפץ ולהרגיש מעט עסוק. חישוקי גלגלים גדולים וצמיגים נמוכי חתך, שנפוצים ברמות הגימור הגבוהות, מחריפים את הבעיה. זה לא שהיא לא נוחה, אבל היא פחות סופגת ו"מרחפת" מה-A קלאס, למשל. בידוד הרעשים, לעומת זאת, טוב למדי. רעשי מנוע מבודדים היטב (למעט הצליל הייחודי של שלושת הצילינדרים ב-118i תחת מאמץ), וגם רעשי רוח וכביש נשמרים מחוץ לתא הנוסעים בצורה יעילה ברוב המהירויות.
ומה לגבי התנהגות דינמית? כאן הסדרה 1 עדיין מצטיינת יחסית למתחרותיה הישירות עם הנעה קדמית. ההיגוי מהיר, מדויק ובעל משקל טוב, אם כי הוא מרגיש מעט מלאכותי וחסר את התקשורת הנהדרת שהייתה בדורות הקודמים עם ההנעה האחורית. אחיזת הכביש גבוהה מאוד, והרכב מרגיש נטוע ובטוח גם בפניות הדוקות. זוויות הגלגול נשלטות היטב, והשלדה מגיבה היטב לפקודות הנהג. תת-היגוי (הנטייה הטבעית של רכב הנעה קדמית להרחיב את קו הפנייה תחת כוח) מרוסן היטב בנהיגה נורמלית, ורק במגבלות הוא מתחיל להיות מורגש. תחושת הבלמים טובה, עם נשיכה ראשונית החלטית ועוצמה מספקת. בסך הכל, זו עדיין מכונית שאפשר ליהנות מנהיגה בה בכביש המפותל, גם אם היא פחות מתגמלת ומרגשת מבעבר. היעדר הצורך בהעברת הילוכים ידנית, בזכות ה-גיר האוטומטי המצוין, הופך את הנהיגה לקלה וזורמת יותר ביום-יום.
קלות התמרון בעיר היא יתרון נוסף. המידות הקומפקטיות והיגוי מהיר הופכים את ההשתחלות בחניות ובסמטאות צרות למשימה קלה יחסית. היציבות הכיוונית במהירויות גבוהות בכביש המהיר טובה מאוד, והרכב מעניק תחושת ביטחון גבוהה. לסיכום פרק הנהיגה: הסדרה 1 היא כבר לא מכונית הנהיגה האולטימטיבית שהייתה פעם בקטגוריה, אבל היא עדיין מציעה חוויה דינמית ומהנה יותר מרוב מתחרותיה, וחשוב מכך – היא הפכה לרכב בוגר, נוח ושימושי יותר ביום-יום.
VII. בטיחות ומערכות עזר לנהג: חמישה כוכבים וארסנל מרשים
בטיחות היא נושא קריטי, וב.מ.וו סדרה 1 לא מאכזבת בתחום זה. הדור הנוכחי (F40) נבחן על ידי ארגון הבטיחות האירופאי Euro NCAP בשנת 2019 וזכה לציון המרבי של 5 כוכבים. זהו ציון מרשים שמעיד על רמת בטיחות גבוהה. בפירוט הציונים, הסדרה 1 הציגה ביצועים טובים מאוד בהגנה על מבוגרים (83%) וילדים (87%), ציון טוב בהגנה על הולכי רגל (76%) וציון סביר במערכות עזר לבטיחות (72%). תוצאות אלו ממקמות אותה בשורה הראשונה של הקטגוריה מבחינת בטיחות פסיבית ואקטיבית.
מעבר לתוצאות הריסוק של מבדקי בטיחות רשמיים, הסדרה 1 מצוידת במבנה מרכב קשיח ובאזורי קריסה מתוכננים היטב לספיגת אנרגיה במקרה של תאונה. כריות אוויר רבות (קדמיות, צד, וילון) הן כמובן סטנדרט. אך כיום, חלק חשוב לא פחות מהבטיחות הוא מערך מערכות העזר האקטיביות לנהג (ADAS). כאן, ב.מ.וו מציעה חבילה מקיפה, אם כי הפירוט המדויק תלוי ברמת גימור ובשנת הדגם הספציפית המשווקת בישראל.
בדרך כלל, כסטנדרט בישראל, תמצאו מערכות חשובות כמו בלימה אוטונומית בחירום עם זיהוי הולכי רגל ודו-גלגלי, התרעה על סטייה מנתיב (ללא תיקון אקטיבי בגרסאות הבסיס), זיהוי תמרורים וחיישני לחץ אוויר בצמיגים. רמות הגימור הגבוהות יותר, או חבילות אבזור אופציונליות, יוסיפו מערכות מתקדמות יותר כמו בקרת שיוט אדפטיבית (עם פונקציית זחילה בפקקים), מערכת אקטיבית לשמירה על מרכז הנתיב, ניטור שטחים מתים במראות, התרעה על תנועה חוצה מאחור עם בלימה אוטונומית, ומערכת סיוע לחניה (לעיתים אוטומטית מלאה). חשוב לוודא אילו מערכות כלולות בדיוק ברכב שאתם שוקלים לרכוש.
מבחינת תפקוד המערכות הללו בעולם האמיתי, הניסיון עם מערכות ה-ADAS של ב.מ.וו הוא בדרך כלל חיובי. הן פועלות בצורה חלקה ומדויקת יחסית, אינן אגרסיביות מדי בהתערבותן (אם כי לעיתים ההתרעות עלולות להיות מעט תכופות מדי בתנועה צפופה), והתפעול שלהן דרך ההגה או מערכת המולטימדיה נוח וברור. מערכות אלו תורמות משמעותית לתחושת הביטחון בנהיגה ומסייעות במניעת תאונות או בצמצום חומרתן. אלו בהחלט תוצאות טובות במבחני בטיחות המעשיים.
VIII. מחיר, רמות גימור ואחריות (ישראל): פרימיום עולה כסף
אז הגענו לשאלת מיליון הדולר, או יותר נכון, מאות אלפי השקלים: כמה עולה התענוג הזה? ב.מ.וו סדרה 1, כמו כל רכב פרימיום, אינה זולה. המחיר שלה בישראל מתחיל בדרך כלל באזור ה-220,000-230,000 ש"ח עבור גרסת הבסיס 118i ברמת הגימור הנמוכה ביותר (נכון לסוף 2024/תחילת 2025, המחירים עשויים להשתנות). ככל שעולים ברמות הגימור או בוחרים בגרסאות מנוע חזקות יותר, המחיר מטפס במהירות ויכול להגיע לאזור ה-300,000 ש"ח ואף יותר עבור גרסאות ה-M הבכירות. חשוב לבדוק את המחירון הרשמי העדכני של היבואן, דלק מוטורס, לקבלת המחירים המדויקים.
בישראל, הסדרה 1 משווקת בדרך כלל במספר רמות גימור עיקריות. שמות רמות הגימור עשויים להשתנות מעט משנה לשנה, אך לרוב תמצאו רמת כניסה (לעיתים נקראת Business או שם דומה), רמת ביניים (כמו Sport או Luxury Line) ורמת גימור בכירה וספורטיבית למראה בשם M-Sport. ההבדלים בין רמות הגימור באים לידי ביטוי בעיקר באבזור הנוחות והטכנולוגיה, בעיצוב החיצוני (פגושים, חישוקים) ובפרטי עיצוב פנימיים (מושבים, הגה, דיפונים). לדוגמה, רמת M-Sport תכלול בדרך כלל פגושים וחצאיות בעיצוב אגרסיבי יותר, חישוקי סגסוגת גדולים יותר, הגה ספורט עבה, מושבי ספורט ודיפונים ייחודיים. ככל שהרמה גבוהה יותר, כך תקבלו יותר "צעצועים" כמו גג שמש, מערכת שמע משודרגת, טעינה אלחוטית, מפתח חכם מלא ועוד מערכות בטיחות מתקדמות.
מבחינת אחריות, ב.מ.וו מציעה בישראל בדרך כלל אחריות יצרן מלאה לשנתיים ללא הגבלת קילומטרים, ולעיתים ניתנת הטבה להארכת אחריות לשנה שלישית (כדאי לבדוק את התנאים המדויקים בעת הרכישה). לרכבים היברידיים או חשמליים (שאינם רלוונטיים כרגע לסדרה 1 הסטנדרטית) יש אחריות נפרדת ומורחבת על הסוללה. עלויות התחזוקה השוטפת של רכב פרימיום כמו ב.מ.וו צפויות להיות גבוהות יותר מאלו של רכב עממי, הן מבחינת טיפולים תקופתיים והן מבחינת מחירי חלפים. גם שווי השימוש לצורכי מס גבוה יחסית, כצפוי מרכב יוקרה. נושא התקלות והבעיות הוא תמיד דאגה פוטנציאלית ברכב מורכב ויקר. הדור הנוכחי נחשב לאמין למדי באופן כללי, אך כמו בכל רכב מודרני, תקלות אלקטרוניות או מכאניות עלולות לצוץ. האחריות המקיפה בשנים הראשונות מעניקה שקט נפשי מסוים בהקשר זה.
IX. יתרונות: למה כן?
למרות השינויים והביקורות, לב.מ.וו סדרה 1 דור F40 יש לא מעט נקודות זכות שהופכות אותה לאופציה אטרקטיבית בקטגוריית הקומפקטיות פרימיום:
- תדמית ואיכות פרימיום: הסמל הכחול-לבן בחזית עדיין עושה את שלו. הסדרה 1 מרגישה איכותית ויוקרתית, הן מבחוץ והן מבפנים (ברובה), ומציעה חווית בעלות של מותג נחשק.
- טכנולוגיה מתקדמת: מערכת המולטימדיה iDrive היא מהטובות בשוק מבחינת נוחות תפעול ופונקציונליות. גם לוח המחוונים הדיגיטלי ומערכות העזר לנהג מציבים אותה בחזית הטכנולוגית של הקטגוריה.
- התנהגות כביש דינמית (יחסית): גם עם הנעה קדמית, הסדרה 1 עדיין מציעה התנהגות כביש מהנה, היגוי מדויק ואחיזה גבוהה. היא מרגישה זריזה ומהנה לנהיגה יותר מרוב המתחרות.
- מנוע 118i יעיל וזריז: יחידת ה-1.5 ליטר טורבו שלושה צילינדרים מספקת ביצועים טובים ליום-יום יחד עם צריכת דלק נמוכה יחסית, מה שהופך אותה לחבילה מאוזנת וחסכונית.
- מרווח פנים משופר: המעבר להנעה קדמית אפשר שיפור משמעותי במרווח לנוסעים מאחור ובתא המטען, מה שהופך את הסדרה 1 לרכב שימושי ופרקטי יותר מבעבר.
- בטיחות גבוהה: ציון של 5 כוכבים במבחני הריסוק של Euro NCAP ומגוון רחב של מערכות בטיחות אקטיביות מעניקים שקט נפשי.
X. חסרונות: איפה הפשרות?
כמובן, שום מכונית אינה מושלמת, וגם לסדרה 1 יש את החסרונות והפשרות שלה:
- אובדן חווית ההנעה האחורית: עבור חובבי המותג והנהיגה, המעבר להנעה קדמית הוא החיסרון המשמעותי ביותר. היא פשוט פחות ייחודית ופחות מתגמלת לנהיגה מאשר הדורות הקודמים.
- עיצוב חיצוני שנוי במחלוקת: גריל הכליות הגדול והפרופורציות החדשות עשויים לא לקלוע לטעמם של כולם. יש שיטענו שהיא נראית פחות אלגנטית ויותר "כמו כולן".
- נוחות נסיעה לא מושלמת: הכיול הנוקשה יחסית של המתלים, במיוחד עם חישוקים גדולים, פוגע בנוחות הנסיעה על כבישים משובשים.
- איכות חומרים לא אחידה בתא הנוסעים: בעוד החלקים העליונים איכותיים מאוד, שימוש בפלסטיקה פשוטה יותר בחלקים התחתונים מעט מאכזב ברכב פרימיום.
- מחיר גבוה ועלויות אחזקה: כמו כל רכב פרימיום, המחיר הראשוני גבוה, וגם עלויות התחזוקה, הביטוח ושווי השימוש אינן נמוכות. האבזור הסטנדרטי ברמות הגימור הנמוכות עשוי להיות מעט דל יחסית למחיר.
XI. בהשוואה למתחרות: הקרב המשולש
אי אפשר לדבר על ב.מ.וו סדרה 1 מבלי להציב אותה ישירות מול שתי היריבות המרות מגרמניה: מרצדס A קלאס ואאודי A3 ספורטבק. בהשוואה אליהן, כל אחת מציגה חוזקות וחולשות שונות. ה-A קלאס בולטת בעיקר בזכות תא הנוסעים המרהיב והטכנולוגי שלה, עם מערכת MBUX המתקדמת וצמד המסכים הגדולים. היא גם מציעה נוחות נסיעה מעט טובה יותר על רוב סוגי הכבישים. מצד שני, איכות החומרים שלה בחלקים מסוימים עשויה להרגיש פחות מוצקה מזו של הב.מ.וו או האאודי, והתנהגות הכביש שלה פחות דינמית ומרגשת.
האאודי A3 ספורטבק, מצידה, מצטיינת באיכות חומרים והרכבה כמעט ללא דופי בתא הנוסעים, שמעניק תחושה מאוד סולידית ובוגרת. גם היא מציעה טכנולוגיה מתקדמת עם ה-Virtual Cockpit המצוין. היא מציעה איזון טוב בין נוחות נסיעה להתנהגות כביש בטוחה וצפויה, אך אולי חסרה את הניצוץ הדינמי של הב.מ.וו. העיצוב שלה, הן מבחוץ והן מבפנים, שמרני יותר בהשוואה לשתי האחרות.
אז איפה הסדרה 1 משתלבת? היא מנסה להיות הבחירה של הנהג מבין השלוש, עם התנהגות כביש חדה ומערכת הנעה נמרצת (בגרסת 118i). מערכת ה-iDrive שלה היא אולי הנוחה ביותר לתפעול יומיומי. היא מציעה איכות בנייה טובה ותחושת פרימיום מובהקת, גם אם הפנים שלה פחות נוצץ מזה של המרצדס או סולידי כמו של האאודי. בסופו של דבר, הבחירה בין השלוש תלויה במידה רבה בהעדפות אישיות: מי ששם דגש על טכנולוגיה מסנוורת ונוחות יפנה כנראה ל-A קלאס. מי שמעריך איכות חומרים ותחושה סולידית יבחר ב-A3. ומי שמחפש את החוויה הדינמית ביותר האפשרית בקטגוריה הזו, יחד עם מותג חזק וטכנולוגיה שימושית, ימצא את מבוקשו בסדרה 1. המחירים של שלוש המתחרות דומים למדי, כך שההחלטה מתבססת בעיקר על סדרי עדיפויות אישיים ותחושות בנסיעת מבחן.
XII. סיכום ומסקנות: האם הקטנה הבווארית עדיין שווה את זה?
אז אחרי שצללנו לעומק, פירקנו והרכבנו מחדש (באופן וירטואלי, כמובן) את ב.מ.וו סדרה 1 דור F40, הגיע הזמן לסכם. האם היא עדיין ראויה לסמל הנחשק בחזית? האם היא מצדיקה את תג המחיר הגבוה? התשובה, כמו בחיים, אינה חד משמעית. הסדרה 1 הנוכחית היא מכונית שונה מאוד מקודמותיה. המעבר להנעה קדמית הפך אותה לרכב שלם ופרקטי יותר – המרווח הפנימי השתפר משמעותית, תא המטען גדל, והיא הפכה לקלה ונוחה יותר לנהיגה ביום-יום עבור הקהל הרחב.
היא עדיין מציעה את איכות הפרימיום המצופה מב.מ.וו, עם חומרים טובים (ברובה), הרכבה מוצקה ותשומת לב לפרטים. הטכנולוגיה מתקדמת, עם מערכת iDrive מצוינת ומערך בטיחות מקיף. גרסת ה-118i הפופולרית מציעה שילוב מוצלח של ביצועים זריזים וצריכת דלק נמוכה. וכן, למרות המעבר להנעה קדמית, היא עדיין מציעה התנהגות כביש דינמית ומהנה יותר מרוב המתחרות הישירות. היא מרגישה זריזה, נכונה לפנות ומעניקה תחושת ביטחון גבוהה. אבל, וזה אבל חשוב, היא איבדה חלק מהקסם הייחודי, מהאופי הספורטיבי הטהור שאפיין את הדורות הקודמים עם ההנעה האחורית. העיצוב החיצוני, במיוחד הגריל, הוא עניין של טעם, ונוחות הנסיעה על שיבושים אינה מושלמת.
אז האם כדאי לקנות? אם אתם מחפשים האצ'בק קומפקטית פרימיום שמציעה שילוב של תדמית יוקרתית, טכנולוגיה מתקדמת, איכות בנייה טובה וחווית נהיגה דינמית יחסית, הסדרה 1 היא בהחלט אופציה ראויה וטובה מאוד. היא מתאימה במיוחד למי שמעריך את ערכי המותג של ב.מ.וו, רוצה רכב זריז ומהנה לנהיגה ביום-יום, ומוכן לשלם את תוספת המחיר עבור כל אלו. היא טובה מבעבר כרכב שימושי למשפחה קטנה או לזוג. עם זאת, אם הדבר החשוב לכם ביותר הוא נוחות נסיעה מרחפת או עיצוב פנים סופר-טכנולוגי, ייתכן שהמרצדס A קלאס תתאים לכם יותר. אם איכות חומרים ללא פשרות ותחושה סולידית הם בראש סדר העדיפויות, האאודי A3 היא מתחרה חזקה. ולמי שזוכר בערגה את הדורות הקודמים, הסדרה 1 החדשה עשויה להרגיש כמו פשרה מסוימת. ההמלצה הסופית שלנו: אם אתם בקטע של פרימיום קומפקטי עם דגש על הנאה מנהיגה (במגבלות ההנעה הקדמית), טכנולוגיה שימושית ואיכות כוללת טובה – לכו על נסיעת מבחן בסדרה 1. היא אולי לא מושלמת, אבל היא בהחלט מציעה חבילה מאוד אטרקטיבית וראויה, שממשיכה את המסורת של ב.מ.וו בדרכה החדשה.