סקירה מקצועית על אלפא רומיאו ג'וליה – חוות דעת, מחיר, צריכת דלק, בטיחות ועוד

יש מכוניות שקונים עם הראש, ויש מכוניות שקונים עם הלב. אלפא רומיאו ג'וליה (Alfa Romeo Giulia) שייכת בבירור לסוג השני. היא לא עוד מכונית סדאן שמנסה להיות הכל בשביל כולם. היא איטלקייה גאה, עם עיצוב שגורם ללב להחסיר פעימה, והתנהגות כביש שנועדה לעורר את החושים. היא נכנסה לשוק כדי לנענע את הסירה השקטה של קטגוריית הסדאן-פרימיום, שנשלטה במשך שנים על ידי השלישייה הגרמנית הבלתי מעורערת.

הג'וליה היא לא סתם עוד דגם עבור אלפא רומיאו; היא מסמלת את חזרתו של המותג המילאנזי למגרש של הגדולים, עם פלטפורמת הנעה אחורית חדשה (שנקראת "ג'ורג'יו", לא פחות ולא יותר) והבטחה להחזיר את ה-"Cuore Sportivo" (לב ספורטיבי) למרכז הבמה. בשוק הישראלי, היא ניצבת בגאווה מול אייקונים כמו ב.מ.וו סדרה 3, מרצדס C קלאס ואאודי A4, ומציעה אלטרנטיבה מרעננת, עם דגש ברור על עיצוב ונהיגה.

בסקירה זו נצלול לעומק ונבחן את הג'וליה מכל זווית אפשרית: נתפעל מהעיצוב, נבדוק אם תא הנוסעים עומד בסטנדרטים, ננתח את הביצועים ואת צריכת הדלק, נבחן את חווית הנהיגה, את הבטיחות, וכמובן, נדבר על השורה התחתונה – המחיר והשאלה הנצחית: האם כדאי לקנות אותה? ננסה להבין למי היא מתאימה, ומי יעדיף אולי להישאר עם האופציות הבטוחות והמוכרות. מוכנים לנסיעת מבחן וירטואלית מלאת רגש?

II. עיצוב חיצוני: בלה מצ'ינה!

פיתוי איטלקי על גלגלים

נתחיל מהברור מאליו: האלפא רומיאו ג'וליה היא אחת המכוניות היפות ביותר שניתן לקנות היום. נקודה. היא לא צריכה טריקים עיצוביים מוגזמים או קווים מתחכמים כדי למשוך תשומת לב. היא פשוט יפהפייה קלאסית, עם פרופורציות מושלמות שמזכירות את ימי הזוהר של העיצוב האיטלקי.

החזית היא אלפא רומיאו קלאסית ובלתי ניתנת לטעות. הגריל המשולש המפורסם ("Scudetto") תופס את מרכז הבמה, וממנו נמתחים קווים זורמים אל מכסה המנוע הארוך והנמוך. הפנסים הקדמיים, שעברו מתיחת פנים קלה בשנים האחרונות עם תאורת LED מטריקס בחלק מהגרסאות, משלימים מראה אגרסיבי אך אלגנטי. זהו פרצוף עם נוכחות, כזה שאי אפשר להתעלם ממנו ברמזור.

צללית דינמית ופרופורציות קלאסיות

מבט מהצד מגלה את סוד הקסם האמיתי של הג'וליה. מכסה המנוע הארוך, תא הנוסעים שמוסט לאחור ("Cab-backward design") והזנב הקצר יוצרים צללית ספורטיבית ודינמית, טיפוסית למכונית הנעה אחורית קלאסית. קו המותניים גבוה וזורם, קו הגג משתפל בעדינות לאחור, ובתי הגלגלים תפוחים בדיוק במידה הנכונה כדי להכיל חישוקים נאים (שגם הם, כמובן, בעיצוב איטלקי מובהק).

הפרופורציות האלה לא רק נראות נהדר, הן גם תורמות לתחושה הדינמית בנהיגה. היא נראית מהירה גם כשהיא עומדת. החלק האחורי משלים את התמונה עם פנסים צרים ואלגנטיים, פגוש אחורי בעל מראה שרירי (במיוחד בגרסאות הספורטיביות יותר) ולעיתים גם צמד מפלטים נאים. אין כאן שום דבר מיותר, כל קו וכל קימור נמצאים במקום הנכון.

חישוקי הגלגלים המוצעים בישראל, בדרך כלל בגדלים של 17 עד 19 אינץ', תורמים רבות למראה. העיצובים שלהם, בין אם קלאסיים עם חמישה חורים עגולים ובין אם מודרניים יותר, הם חלק בלתי נפרד מהחבילה האסתטית של אלפא. בהשוואה למתחרות הגרמניות שלעיתים נראות מעט כבדות או שמרניות, הג'וליה מציעה רעננות וסקס-אפיל שקשה למצוא במקומות אחרים.

III. עיצוב פנים, איכות חומרים ומרווח: כשאיטליה פוגשת את היומיום

קוקפיט מוכוון נהג

נכנסים פנימה, והדרמה העיצובית נמשכת, אם כי בצורה מעט יותר מאופקת. תא הנוסעים של הג'וליה עוטף את הנהג, עם קונסולה מרכזית שפונה מעט אליו ולוח מחוונים שממוקם נמוך יחסית. ההגה הספורטיבי, עם כפתור ההתנעה עליו (מחווה לפרארי, אם תרצו), הוא יצירת אמנות בפני עצמה ופשוט תענוג לאחוז בו.

העיצוב הכללי מינימליסטי יחסית, במיוחד בהשוואה למתחרות גרמניות עמוסות טכנולוגיה. יש מסך מולטימדיה מרכזי שמשולב בדשבורד (ולא "צף" מעליו, לשמחת רבים), ומתחתיו פתחי מיזוג ופקדים פיזיים לבקרת האקלים. זהו סידור הגיוני ונוח לתפעול, שלא דורש הסתגלות ארוכה.

עם זאת, כשמתחילים למשש ולבדוק לעומק, מגלים שהאהבה האיטלקית לעיצוב לא תמיד הולכת יד ביד עם הנדסת חומרים גרמנית. איכות החומרים טובה ברובה, במיוחד בחלקים העליונים של הדשבורד והדלתות, עם שימוש בעור ופלסטיק רך ונעים למגע. עם זאת, בחלקים נמוכים ונסתרים יותר, ניתן למצוא פלסטיקה פשוטה וקשיחה יותר ממה שהיינו מצפים למצוא ברכב פרימיום ברמת המחיר הזו. גם איכות ההרכבה, למרות השיפור הניכר בדור הנוכחי, עדיין לא תמיד מרגישה הדוקה ומוצקה כמו אצל המתחרות מגרמניה. מדי פעם אפשר לשמוע קרקוש קטן או לראות מרווח לא אחיד בין חלקי הפלסטיק. האם זה קריטי? לרוב הנהגים כנראה שלא, אבל פרפקציוניסטים עלולים להתעצבן.

נוחות ישיבה ומרווח

המושבים הקדמיים הם סיפור אחר. הם נראים נהדר (במיוחד בגרסאות המאובזרות עם ריפודי עור), ומציעים תמיכה צידית מצוינת, כראוי למכונית עם יומרות ספורטיביות. הם נוחים גם לנסיעות ארוכות, אם כי חלק מהנהגים עשויים למצוא אותם מעט קשיחים. הנדסת האנוש טובה בסך הכל, קל למצוא תנוחת נהיגה נוחה, והראות החוצה סבירה, אם כי קורות A מעט עבות עלולות להפריע בצמתים.

מאחור, הסיפור קצת פחות מזהיר. המרווח לרגליים סביר, אך לא מהמובילים בקטגוריה. המרווח לראש טוב, אך נוסעים גבוהים עלולים להרגיש מעט קרובים לתקרה. הבעיה העיקרית היא תעלת ההינע הגבוהה במרכז הרצפה (תוצאה של ההנעה האחורית), שהופכת את המושב האמצעי למתאים בעיקר לילדים או לנסיעות קצרות. שני מבוגרים יסתדרו בנוחות יחסית, שלושה כבר יהיו במצוקה.

תא המטען מציע נפח סביר לקטגוריה, 480 ליטר. זה מספיק לרוב השימושים היומיומיים ולחופשה משפחתית ממוצעת. עם זאת, הפתח שלו מעט צר, וסף ההטענה גבוה יחסית, מה שמקשה מעט על הכנסת חפצים גדולים או כבדים. חבל שאין אופציה לדלת חמישית (ליפטבק) כמו בחלק מהמתחרות, שהיתה משפרת משמעותית את השימושיות.

IV. טכנולוגיה, אבזור ומולטימדיה: שיפור מתמיד, אך עדיין לא מושלם

מולטימדיה ואבזור: התקדמות ניכרת

אחד התחומים שבהם אלפא רומיאו השקיעה מאמצים ניכרים בשנים האחרונות הוא הטכנולוגיה ותא הנוסעים. הדגמים המעודכנים של הג'וליה מגיעים עם מערכת מולטימדיה משופרת, עם מסך מגע בגודל 8.8 אינץ'. איכות התצוגה טובה, והמערכת מגיבה מהר יותר מבעבר. הממשק עצמו עבר שדרוג והוא כעת ידידותי ואינטואיטיבי יותר, עם גרפיקה נאה ותמיכה מלאה (סוף סוף!) באנדרואיד אוטו ואפל קארפליי, בדרך כלל בחיבור חוטי.

למרות השיפור, המערכת עדיין לא מתוחכמת או עשירה באפשרויות כמו אלו של המתחרות הגרמניות. אין כאן מסכים ענקיים, תצוגות תלת-ממדיות מרהיבות או עוזרות קוליות שמבינות כל מילה. זה לא בהכרח חיסרון למי שמעדיף פשטות, אבל חובבי גאדג'טים עלולים להרגיש מעט חסך. איכות מערכת השמע הסטנדרטית סבירה, וקיימת אופציה למערכת משודרגת של Harman Kardon שאמורה לספק חוויה טובה יותר.

לוח המחוונים ברוב הגרסאות משלב בין שעונים אנלוגיים קלאסיים (מהירות וסל"ד) לבין מסך דיגיטלי מרכזי בגודל 7 אינץ'. זהו שילוב מוצלח ששומר על האופי הספורטיבי, ומספק את כל המידע הנחוץ בצורה ברורה. בגרסאות הבכירות ביותר שהגיעו לאחר מתיחת הפנים האחרונה, יש גם לוח מחוונים דיגיטלי מלא בגודל 12.3 אינץ', שמציע יותר אפשרויות תצוגה והתאמה אישית.

אבזור נוחות ובטיחות

רשימת האבזור הסטנדרטי בישראל משתנה בין רמות הגימור, אך בדרך כלל כוללת בקרת אקלים מפוצלת, חיישני חניה קדמיים ואחוריים, מצלמת רוורס, מפתח חכם, בלם יד חשמלי, בורר מצבי נהיגה DNA (Dynamic, Natural, Advanced Efficiency) ועוד. רמות גימור גבוהות יותר יוסיפו ריפודי עור, מושבים חשמליים עם זיכרונות, חימום למושבים הקדמיים (ולפעמים גם להגה), גג שמש פנורמי (לעיתים), ומערכות בטיחות מתקדמות יותר.

חשוב לבדוק היטב את המפרט של כל רמת גימור ספציפית, שכן ההבדלים יכולים להיות משמעותיים ולהשפיע על חווית השימוש היומיומית וגם על ערך הרכב בעתיד.

V. ביצועים, יחידת הנעה וצריכת דלק: הלב הפועם של הג'וליה

מנוע הטורבו – כוח זמין ומהנה

בלב הג'וליה המשווקת בישראל פועם בדרך כלל מנוע טורבו-בנזין בנפח 2.0 ליטר. מנוע זה, העשוי כולו אלומיניום, מוצע בשתי רמות הספק עיקריות: גרסת הבסיס (שכונתה בעבר "ולוצ'ה" או רמות גימור אחרות) מפיקה סביב 200 כ"ס ומומנט נאה של כ-33.6 קג"מ. הגרסה החזקה יותר, המכונה לרוב "ולוצ'ה" (Veloce) כיום, מציעה כבר 280 כ"ס מרשימים ומומנט בריא של 40.8 קג"מ.

שני המנועים משודכים לתיבת הילוכים אוטומטית מצוינת מבית ZF, עם 8 הילוכים. זהו גיר מהיר, חלק ומגיב היטב, שיודע להתאים את עצמו לאופי הנהיגה – רגוע ושליו בנסיעה מנהלתית, וחד ונחוש כשלוחצים על הדוושה. ההנעה היא אחורית ברוב הדגמים, מה שתורם רבות לחווית הנהיגה הדינמית, אם כי קיימות גם גרסאות הנעה כפולה (Q4) בשווקים מסוימים (פחות נפוץ בישראל בגרסאות ה-2.0 ליטר).

הביצועים מצוינים בשתי הגרסאות. גם גרסת ה-200 כ"ס מספקת תאוצה נמרצת (סביב 6.6 שניות מ-0 ל-100 קמ"ש), ומרגישה חזקה וגמישה ברוב תנאי הנהיגה. גרסת ה-280 כ"ס היא כבר חיית כביש של ממש, עם תאוצה מסחררת (כ-5.2 שניות מ-0 ל-100 קמ"ש!) ויכולת מרשימה לצבור מהירות בכל הילוך ובכל מצב. המנוע הזה אוהב סל"ד גבוה ומפיק צליל נעים (אם כי מעט מאופק מדי לטעמם של חלק מהאוהדים). תאוצות הביניים חזקות מאוד ומאפשרות עקיפות בטוחות ומהירות.

צריכת דלק: הצד הפחות סקסי

כצפוי ממנועי טורבו-בנזין חזקים יחסית במכונית סדאן לא קלה, צריכת הדלק היא לא הצד החזק של הג'וליה. נתוני היצרן הרשמיים (לפי תקן WLTP) מדברים על ממוצע של סביב 13-14 ק"מ לליטר בנהיגה משולבת. בעולם האמיתי, צפו לנתונים פחות אופטימיים. בנהיגה יומיומית רגועה, ניתן אולי להתקרב ל-10-11 ק"מ לליטר. בנהיגה עירונית פקוקה או בנהיגה ספורטיבית, צריכת הדלק תרד בקלות לאזור ה-7-8 ק"מ לליטר ואף פחות.

בהשוואה למתחרות שמציעות גם גרסאות היברידיות מתונות או פלאג-אין חסכוניות יותר, הג'וליה מרגישה מעט מיושנת בתחום זה. עלות הדלק השוטפת תהיה גבוהה יותר, וזהו שיקול חשוב עבור מי שנוסע קילומטראז' גבוה. מעניין לציין שגם עבור רכבים חשמליים, רבים עדיין מחפשים את המונח "צריכת דלק", אף שהמונח הנכון הוא "צריכת אנרגיה" (בקוט"ש ל-100 ק"מ). בג'וליה, כאמור, מדובר עדיין בדלק קלאסי.

VII. חווית נהיגה והתנהגות כביש: הסיבה האמיתית להתאהב

ה-DNA הספורטיבי

אם העיצוב הוא הפיתוי הראשוני, חווית הנהיגה היא מה שגורם להתמכרות לג'וליה. כאן אלפא רומיאו לא התפשרה. פלטפורמת "ג'ורג'יו" החדשה, עם חלוקת משקל כמעט מושלמת של 50:50, הנעה אחורית ומתלים מתוחכמים (עצמות עצה כפולות מלפנים ורב-חיבורי מאחור) עושה עבודה פשוט פנומנלית.

נוחות הנסיעה טובה למדי ברוב תנאי הדרך. המתלים מצליחים לספוג את רוב השיבושים בצורה מרשימה, במיוחד במהירויות בינעירוניות. בעיר, על פסי האטה או כבישים משובשים במיוחד, היא עלולה להרגיש מעט קשיחה, במיוחד עם חישוקים גדולים וצמיגים נמוכי חתך. זהו פשרה מקובלת עבור התנהגות הכביש המעולה שהיא מציעה.

בידוד הרעשים סביר, אך לא מהמובילים בקטגוריה. רעשי רוח וכביש נשמעים במהירויות גבוהות, וגם רעש המנוע נוכח בתא הנוסעים תחת תאוצה – אם כי כאמור, זהו צליל נעים יחסית. מי שמחפש שקט מופתי ימצא אותו אצל חלק מהמתחרות.

ריקוד איטלקי על הכביש

אבל את כל אלה שוכחים ברגע שמגיעים לכביש המפותל. כאן הג'וליה פשוט זורחת. ההיגוי מהיר, מדויק ומלא תחושה. הוא מעביר לידיים של הנהג בדיוק מה הגלגלים הקדמיים עושים, ומאפשר למקם את הרכב בפנייה בדיוק רב. השלדה מגיבה באופן מיידי לפקודות ההיגוי, עם זוויות גלגול מינימליות ותחושת חיבור נהדרת לכביש.

ההנעה האחורית מאפשרת "לשחק" עם הרכב בפניות (במגבלות בקרת היציבות, כמובן), והאיזון הכללי פשוט נפלא. היא מרגישה קלילה, זריזה וצמאה לעוד פיתולים. תחושת הבלמים טובה מאוד (אם כי מערכת הבלימה-על-חוט הראשונית דרשה הסתגלות מסוימת בחלק מהדגמים המוקדמים), והם מספקים עוצמת בלימה חזקה ותחושת ביטחון גבוהה. היציבות הכיוונית במהירויות גבוהות מצוינת, והיא מרגישה נטועה ובטוחה גם בכבישים מהירים.

קלות התמרון בעיר טובה בזכות ההיגוי המהיר ורדיוס סיבוב סביר, אם כי הראות לאחור מעט מוגבלת. בסופו של יום, הג'וליה היא מכונית לנהג. היא מתגמלת נהיגה נמרצת, מעוררת את החושים ומעלה חיוך על הפנים. זהו יתרון עצום על פני חלק מהמתחרות שהפכו להיות יעילות וטכנולוגיות, אך מעט סטריליות וחסרות נשמה. היעדר גיר ידני אמנם מאכזב חלק מהטהרנים, אך התיבה האוטומטית של ZF עושה עבודה כה טובה, במיוחד במצב דינמי עם שימוש במנופים שמאחורי ההגה, שקשה להתלונן.

VIII. בטיחות ומערכות עזר לנהג: ציון גבוה, ביצוע סביר

כוכבי בטיחות ומבנה חזק

בטיחות היא תחום שאלפא רומיאו לקחה ברצינות רבה עם הג'וליה. הרכב זכה לציון מרבי של 5 כוכבים במבחני הריסוק המחמירים של Euro NCAP כבר עם השקתו, והציג ביצועים מרשימים במיוחד בהגנה על מבוגרים (98%!). תוצאות אלו מעידות על מבנה חזק ועל תכנון קפדני של אזורי קליטת אנרגיה.

מעבר לתוצאות מבדקי בטיחות אלו, הג'וליה מצוידת כסטנדרט ב-6 כריות אוויר, בקרת יציבות ואחיזה, ומערכות בסיסיות נוספות. המפרט המדויק של מערכות הבטיחות האקטיביות תלוי ברמת הגימור ובשנת הייצור, אך הדגמים המשווקים בישראל בשנים האחרונות מגיעים בדרך כלל עם חבילה מקיפה למדי.

מערכות עזר לנהג (ADAS): תוספת חשובה, אך לא תמיד חלקה

כסטנדרט או כאופציה ברמות הגימור הגבוהות, ניתן למצוא בג'וליה מערכות עזר מתקדמות לנהג (ADAS), כגון: בלימה אוטונומית בחירום (עם זיהוי הולכי רגל), בקרת שיוט אדפטיבית (עם יכולת זחילה בפקקים בחלק מהגרסאות), שמירה אקטיבית על נתיב הנסיעה, ניטור שטחים מתים, התרעה על תנועה חוצה מאחור, וזיהוי תמרורים.

בפועל, תפקוד המערכות הללו הוא נקודה שנויה במחלוקת מסוימת. בעוד שהן בהחלט תורמות לבטיחות ולנוחות בנסיעות ארוכות, חלק מהמשתמשים וגם חלק מחוות הדעת בעיתונות הרכב העולמית מציינים שהן לא תמיד מעודנות או חלקות כמו אלו של המתחרות המובילות. מערכת השמירה על הנתיב, למשל, עלולה להיות מעט אגרסיבית בתיקוני ההיגוי שלה, ובקרת השיוט האדפטיבית לא תמיד מגיבה בצורה חלקה לשינויים בתנועה. זה לא משהו שפוסל את הרכב, אבל כדאי להיות מודעים לכך ולבדוק את תפקוד המערכות בנסיעת מבחן.

IX. מחיר, רמות גימור ואחריות (ישראל): כמה עולה התשוקה?

מחיר הכניסה לעולם האלפא

אז כמה עולה התענוג הזה? נכון לאפריל 2025 (בערך, כפי שהזכרנו), אלפא רומיאו ג'וליה חדשה אינה זולה. המחיר מתחיל באזור ה-300,000 ש"ח עבור גרסת ה-2.0 ליטר עם 200 כ"ס ברמת גימור בסיסית יחסית, ויכול לטפס בקלות לאזור ה-350,000-400,000 ש"ח ואף יותר עבור גרסת ה-280 כ"ס ברמת הגימור הגבוהה "ולוצ'ה" או מהדורות מיוחדות.

המחירון הרשמי מציג בדרך כלל מספר רמות גימור, כשההבדלים ביניהן מתבטאים בעיקר באבזור הנוחות והבטיחות, בעיצוב החיצוני (חישוקים, קאליפרים צבועים, חבילות עיצוב) ובעיצוב הפנים (סוג הריפוד, גימורים שונים). חשוב לבדוק היטב את המפרט של כל רמת גימור כדי להבין מה מקבלים תמורת הכסף.

בהשוואה למתחרות הגרמניות, הג'וליה ממוצבת בדרך כלל במחיר דומה או מעט נמוך יותר בגרסאות הבסיס, אך הפער מצטמצם ואף נעלם בגרסאות המאובזרות והחזקות יותר. כמובן, שוק רכבי היוקרה ידוע במבצעים והנחות, כך שהמחיר הסופי עשוי להשתנות.

אחריות, עלויות ותקלות פוטנציאליות

אלפא רומיאו מציעה בישראל אחריות יצרן מלאה לשלוש שנים, כמקובל בקטגוריה. עלויות התחזוקה השוטפת צפויות להיות דומות לאלו של רכבי פרימיום אחרים, כלומר לא זולות. מחירי הטיפולים והחלקים גבוהים יחסית לרכבים עממיים יותר.

אי אפשר לדבר על אלפא רומיאו בלי להזכיר את נושא האמינות. במשך שנים, המותג סבל מתדמית של רכבים לא אמינים במיוחד, עם נטייה לבעיות חשמל ותקלות קטנות ומעצבנות. הדור הנוכחי של הג'וליה בהחלט מציג שיפור ניכר בתחום זה, ונראה שאמינותו טובה משמעותית מזו של דגמי העבר. עם זאת, היא עדיין לא נחשבת למצטיינת בקטגוריה מבחינת אמינות לטווח ארוך, וסקרים שונים וגם חוות דעת גולשים ברחבי העולם מצביעים על כך שהיא עדיין נוטה לסבול מיותר תקלות קטנות בהשוואה למתחרות יפניות או אפילו גרמניות מסוימות. האחריות המלאה בשנים הראשונות בהחלט מספקת שקט נפשי, אך כדאי לקחת בחשבון עלויות תיקונים פוטנציאליות גבוהות יותר לאחר תום תקופת האחריות, וגם ירידת ערך שעלולה להיות מעט גבוהה יותר.

X. יתרונות

לסיכום היתרונות הבולטים של האלפא רומיאו ג'וליה:

• עיצוב עוצר נשימה: חיצונית ופנימית, היא פשוט יפהפייה ומושכת תשומת לב בכל מקום. קשה להישאר אדיש לקווים שלה.
• חווית נהיגה מתגמלת: היגוי חד, שלדה מאוזנת, הנעה אחורית והתנהגות כביש ספורטיבית ומהנה ביותר. זו מכונית לנהג.
• ביצועים חזקים: מנועי ה-2.0 ליטר טורבו (200 או 280 כ"ס) מספקים כוח בשפע ותאוצות מצוינות, יחד עם תיבת הילוכים אוטומטית מעולה.
• ייחודיות וסטייל: היא מציעה אלטרנטיבה מרעננת ושונה מהמתחרות הגרמניות הנפוצות, עם אופי וקסם איטלקי ייחודי.
• בטיחות גבוהה: ציון של 5 כוכבים ב-Euro NCAP ומערכות בטיחות אקטיביות מקיפות ברוב רמות הגימור.

XI. חסרונות

ומנגד, יש גם כמה חסרונות או פשרות שצריך לקחת בחשבון:

• איכות חומרים והרכבה לא מושלמת: למרות השיפור, עדיין ניתן למצוא פלסטיקה פשוטה בחלקים מסוימים, ואיכות ההרכבה לא תמיד ברמה של המתחרות הגרמניות.
• מרווח מאחור ותא מטען מוגבלים: המושב האחורי צפוף יחסית לשלושה, ותא המטען פחות שימושי מאשר בחלק מהמתחרות.
• צריכת דלק גבוהה יחסית: מנועי הבנזין חזקים אך צמאים לדלק, ואין אופציות היברידיות או חשמליות (נכון למועד הסקירה).
• טכנולוגיה ומולטימדיה: מערכת המולטימדיה שופרה, אך עדיין פחות מתקדמת ועשירה מאשר אצל חלק מהמתחרות. תפקוד חלק ממערכות העזר לנהג לא תמיד חלק.
• תדמית אמינות וירידת ערך: למרות השיפור באמינות, התדמית ההיסטורית עדיין קיימת ועלולה להשפיע על ירידת הערך ועלויות האחזקה לטווח ארוך.

XII. הג'וליה בהשוואה למתחרות בקטגוריה

הג'וליה נכנסת לזירה קשה ותחרותית במיוחד. המתחרות העיקריות שלה בישראל הן, כאמור, ב.מ.וו סדרה 3, מרצדס C קלאס ואאודי A4. כל אחת מהן מציעה חבילה מרשימה עם יתרונות משלה.

בהשוואה לב.מ.וו סדרה 3, שנחשבת למדד הדינמי בקטגוריה, הג'וליה מציעה חווית נהיגה לא פחות מהנה, ולדעת רבים אף יותר מרגשת ומתקשרת, עם היגוי חד יותר. הסדרה 3, מנגד, מציעה תא נוסעים איכותי וטכנולוגי יותר, מגוון רחב יותר של מנועים (כולל פלאג-אין) ותדמית אמינות טובה יותר.

בהשוואה למרצדס C קלאס, הג'וליה מנצחת בקלות בתחום העיצוב החיצוני והדינמיות. ה-C קלאס, לעומת זאת, מציעה תא נוסעים מפואר וטכנולוגי ברמה אחרת לגמרי, נוחות נסיעה מעולה ותחושת יוקרה כללית גבוהה יותר.

בהשוואה לאאודי A4, הג'וליה שוב לוקחת את הכתר בעיצוב ובחווית נהיגה (ה-A4 מבוססת הנעה קדמית או כפולה פחות דינמית). ה-A4 מציעה איכות חומרים והרכבה ללא דופי, תא נוסעים מרווח ושימושי יותר, ותחושה כללית של מוצקות ואיכות גרמנית קלאסית.

לכן, הבחירה בין הג'וליה למתחרותיה תלויה במידה רבה בסדר העדיפויות של הקונה. מי ששם דגש על עיצוב מסובב ראשים, הנאה מנהיגה וייחודיות, ימצא בג'וליה פרטנרית מושלמת. מי שמעדיף איכות חומרים ללא פשרות, טכנולוגיה מתקדמת, מרווח פנימי נדיב או תדמית אמינות מוצקה יותר, עשוי להעדיף את אחת הגרמניות.

XIII. סיכום ומסקנות: האם הלב ינצח את הראש?

האלפא רומיאו ג'וליה היא לא מכונית שגרתית. היא מכונית עם נשמה, עם תשוקה, עם אופי. היא מצליחה לשלב עיצוב איטלקי מרהיב עם חווית נהיגה ספורטיבית ומתגמלת, כזו שכבר קשה למצוא היום בעולם הרכב שהולך ונהיה יותר ויותר סינתטי.

היא לא מושלמת. איכות הפנים לא תמיד אחידה, המרווח מאחור מוגבל, צריכת הדלק גבוהה, והטכנולוגיה לא הכי עדכנית. גם סימני השאלה לגבי אמינות לטווח ארוך וירידת ערך עדיין מרחפים מעליה, למרות השיפור הניכר. אלו חסרונות שקשה להתעלם מהם, במיוחד כשמשווים אותה למתחרות הגרמניות המלוטשות והיעילות.

אז האם כדאי לקנות אלפא רומיאו ג'וליה? התשובה תלויה מאוד בכם. אם אתם מחפשים את מכונית הסדאן-פרימיום ההגיונית, השימושית והסולידית ביותר, כנראה שהג'וליה היא לא הבחירה הנכונה עבורכם. המתחרות הגרמניות מציעות חבילות שלמות ומרשימות יותר במובנים רבים, וסביר להניח שיהיו בחירה "בטוחה" יותר בטווח הארוך.

אבל… אם אתם מוכנים לסלוח לה על חסרונותיה הקטנים, אם אתם מחפשים מכונית שתגרום לכם להסתובב ולהביט בה שוב אחרי שחניתם, שתעלה לכם חיוך על הפנים בכל פעם שתנהגו בה בכביש מפותל, ושתוסיף קצת צבע ורגש לשגרת היומיום – אז הג'וליה עשויה להיות בדיוק מה שחיפשתם. היא מכונית שקונים עם הלב, וכשהלב מדבר, לפעמים ההיגיון צריך לקחת צעד אחורה. למי שמחפש ריגוש איטלקי אמיתי על ארבעה גלגלים, קשה לחשוב על בחירה טובה יותר.