רנו פלואנס תקלות נפוצות – כל מה שחובה לבדוק לפני שקונים רכב

מה הולך שם באמת? 7 דברים שכל בעל רנו פלואנס פשוט חייב לדעת!

בואו נודה באמת. כולנו אוהבים את הפלואנס. היא נראית טוב, נוחה, מרווחת, ובעיקר – היא נותנת תמורה אדירה לכסף. זה רכב שפשוט עושה את העבודה בלי יותר מדי דרמות, נכון? אז זהו, שלא תמיד. כמו בכל מערכת יחסים, גם עם הפלואנס שלנו יש רגעים קצת פחות נוצצים. לפעמים, ממש כמו הדייט הזה שהתחיל מבטיח והתגלה כהרבה יותר מורכב ממה שחשבתם, גם הפלואנס יכולה להפתיע. אבל היי, אל תלחצו! המטרה כאן היא לא להפחיד אתכם, אלא בדיוק ההפך. אנחנו הולכים לצלול לעומק, לפתוח את מכסה המנוע (תרתי משמע), ולהבין בדיוק מה הסיפורים הקטנים שהפלואנס מספרת לפעמים. הולכים לגלות את הסודות הקטנים שלה, לדעת לזהות את הרמזים מראש, ולחסוך לכם הרבה זמן, כסף, וכאב ראש מיותר. אז רגע לפני שאתם רצים למוסך בפעם הראשונה, בואו נראה מה באמת קורה מתחת לפח ואיך אפשר להיות צעד אחד קדימה. מוכנים?

התיבה האוטומטית: אגדות אורבניות או מציאות לוהטת?

טוב, אז נתחיל בפיל שבחדר. התיבה האוטומטית בפלואנס. בואו נקרא לילד בשמו – תיבת הילוכים רציפה, או CVT בקיצור. זה לא סוד שהיא יצרה לעצמה מוניטין מפוקפק קצת. שמעתם סיפורים, קראתם בפורומים, אולי אפילו חוויתם על בשרכם. אז מה באמת הסיפור איתה?

ה-CVT היא תיבה שונה מתיבה אוטומטית רגילה. במקום גלגלי שיניים קבועים, יש לה שתי קונוסים ורצועה (או שרשרת) ביניהם. השיטה הזו מאפשרת אינסוף יחסי העברה, מה שאמור להיות יעיל יותר בצריכת דלק וחלק יותר בנסיעה. במילים פשוטות? היא אמורה לתת לכם הרגשה שהרכב גולש על כביש חלק כמו חמאה.

אבל איפה הבעיה? הרצועה הזו והקונוסים נשחקים עם הזמן, במיוחד אם לא מטפלים בה נכון, או אם הרכב ספג התעללות (בואו, לא כולנו נהגים רגועים תמיד…). כשהשחיקה מתחילה, מרגישים את זה. גמגומים בהאצה, רעשים מוזרים, ויותר גרוע – העברת כוח לא סדירה. זה יכול להיות מתסכל, בלשון המעטה.

אז מה עושים כשמרגישים שהתיבה "חושבת" יותר מדי?

קודם כל, לא פאניקה. הרבה פעמים הבעיות האלה מתחילות בקטן. הדבר הכי חשוב הוא טיפול תקופתי בתיבה! כן, גם ב-CVT צריך להחליף שמן פילטר. ויותר חשוב – להחליף שמן איכותי ומתאים! זו לא חסכנות להשתמש בשמן זול או לא תקני. זה מתכון בטוח לאסון.

• סימנים להתחלה של בעיה: האצה איטית ולא ליניארית, רעש "יללה" בעת האצה, קפיצות סל"ד לא סדירות.
• טיפול מונע: החלפת שמן גיר ופילטר כל 40-60 אלף ק"מ (תלוי בהוראות היצרן וסוג הנהיגה). לא לדלג על זה!
• מה אם כבר יש בעיה? במקרים קלים, לפעמים החלפת שמן ופילטר יכולה לעזור. במקרים חמורים יותר, ייתכן שיהיה צורך בשיפוץ או החלפה של התיבה. זה כבר סיפור יקר יותר, ולכן המניעה קריטית.

זכרו, התיבה הזו היא לב הרכב. תשמרו עליה והיא תשמור עליכם (ועל הכיס שלכם).

שאלת הקורא: שמעתי שאפשר לשים תוסף שמן גיר לתיבת CVT? זה באמת עוזר?

התשובה: זו שאלה טובה שחוזרת הרבה. התשובה היא: היזהרו מאוד! תיבות CVT רגישות במיוחד לסוג השמן והתוספים שבהם משתמשים. רוב היצרנים לא ממליצים על תוספים, ובמקרים מסוימים הם יכולים אפילו להזיק לרצועה או לקונוסים. לפני שאתם שוקלים תוסף, התייעצו עם מומחה אמיתי שמכיר את התיבה הספציפית בפלואנס ויודע איזה שמן בדיוק צריך לשים. במקרה הזה, עדיף ללכת על בטוח ולא להסתכן.

מערכת החשמל בפלואנס: מסע בין כוכבים או סרט אימה?

טוב, עברנו את התיבה (אולי בנסיעה חלקה ואולי עם קצת רעידות), ועכשיו מגיעים למערכת החשמל. או יא יא. כאן הדברים יכולים להיות מעניינים. פלואנס, כמו הרבה מכוניות מודרניות, עמוסה באלקטרוניקה. זה נהדר כשהכל עובד – חלונות חשמל, מראות מתקפלות, חיישנים, מולטימדיה. אבל כשהחשמל מתחיל לרקוד טנגו משלו… ובכן, זה יכול להיות קצת פחות כיף.

תקלות חשמל יכולות להתבטא בצורות רבות ומגוונות. נורות אזהרה שנדלקות בלי סיבה נראית לעין (או עם סיבה שרק המחשב יודע), חלונות שלא נפתחים או נסגרים עד הסוף, מראות שלא מתקפלות, צופר שלא עובד ברגע הכי חשוב, או אפילו הזרקת דלק שמשתגעת בגלל חיישן קטן ומעצבן. הכל קשור להכל.

איפה החשמל אוהב לעשות לנו בעיות בפלואנס?

יש כמה נקודות חמות ששווה להכיר:

• חיישנים: יש המון כאלה. חיישן סל"ד, חיישן קראנק, חיישן ABS, חיישן טמפרטורה, רשימה ארוכה. חיישן תקול יכול לשגע את המחשב ולגרום להתנהגות מוזרה של הרכב, ואפילו לדומם מנוע.
• מערכת מולטימדיה וחלונות: לפעמים הבעיות הן פשוטות יותר, כמו תקלה בכפתור של חלון או במערכת השמע. אלה לרוב פחות קריטיות אבל בהחלט מציקות.
• צמת החשמל הראשית: פחות נפוץ ברכבים שמטופלים היטב, אבל חיווט פגום או קורוזיה יכולים לגרום לבעיות קשות ומורכבות לפתרון.
• מצבר: תמיד כדאי לוודא שהמצבר תקין וחזק. מצבר חלש יכול לגרום למחשב הרכב לפעול בצורה לא תקינה ולהצית נורות אזהרה מזויפות.

החדשות הטובות? הרבה תקלות חשמל ניתנות לזיהוי ופתרון במוסך מקצועי עם ציוד דיאגנוסטיקה מתאים. החדשות הפחות טובות? לפעמים איתור התקלה דורש סבלנות ומומחיות. חשוב לבחור מוסך שמכיר רנו ויודע לעבוד עם מערכות החשמל המורכבות שלה.

שאלת הקורא: נדלקה לי נורת ABS בלוח המחוונים בפלואנס. מה הסיבה הכי נפוצה לזה?

התשובה: אחת הסיבות הנפוצות ביותר לנורת ABS דולקת (במיוחד בפלואנס) היא תקלה בחיישן ABS שנמצא ליד אחד הגלגלים. החיישנים האלה מודדים את מהירות סיבוב הגלגל ומעבירים את המידע למחשב ה-ABS. אם חיישן מתקלקל, מתנתק, או אפילו פשוט מלוכלך מאוד, המערכת לא מקבלת מידע אמין ומדליקה נורה. לפעמים זו תקלה פשוטה של ניקוי או החלפת חיישן. כמובן, יכולות להיות סיבות נוספות כמו בעיה ביחידת ה-ABS עצמה או בחיווט, אבל החיישנים הם בהחלט נקודת התחלה טובה לבדיקה.

רעשים מהמתלים: האם הרכב מנסה לדבר איתי?

אחרי החשמל והגיר, מגיעים לרעשים המוזרים האלה ששומעים לפעמים מכיוון הגלגלים או המתלים. כאילו הפלואנס שלכם מנסה לשיר שיר סודי רק לכם, אבל זה נשמע יותר כמו גרירת כיסא כבדה על רצפת בטון. מה הסיפור של הרעשים האלה?

מערכת המתלים היא זו שאחראית על נוחות הנסיעה והאחיזה של הרכב בכביש. היא סופגת את המהמורות, הבורות והשיבושים (ויש לנו מספיק כאלה בישראל, לא?). עם הזמן והקילומטרז', חלקים במערכת הזו פשוט נשחקים. בולמי זעזועים מתעייפים, תותבים מתייבשים ונסדקים, ומוטות מייצבים מתחילים להתלונן.

איזה רעשים לשים לב אליהם ומה הם יכולים להעיד?

יש מגוון רחב של רעשים, וכל אחד יכול להעיד על משהו אחר:

• "קרקושים" או "נקישות" קלות בנסיעה על כביש משובש או במהירות נמוכה: זה יכול להיות קשור לתותבים במוט המייצב או בזרועות המתלה. תותבים יבשים או סדוקים מאפשרים לחלקים לנוע קצת יותר מדי ולייצר רעש.
• "חריקות" בעת סיבוב ההגה או מעבר על מהמורות: לפעמים זה יכול להצביע על בעיה בבולמי הזעזועים או בתושבות שלהם.
• "רעש מתכתי" חד בעת בלימה או האצה: זה יכול להיות קשור לחופש בחלקים כמו ראש תפוח (Ball Joint) בזרוע המתלה. זה כבר מצב שדורש בדיקה מהירה, כי חופש כזה יכול להשפיע על בטיחות הנסיעה.

רוב הבעיות במתלים לא קורות ביום אחד. הן מתפתחות לאט. הקשבה לרכב יכולה לחסוך לכם הרבה. טיפול מוקדם בבעיה קטנה יכול למנוע נזק גדול ויקר יותר בהמשך. אל תתעלמו מרעשים! הם לרוב רמזים שהרכב נותן לכם.

שאלת הקורא: האם רעשים מהמתלים מסוכנים או רק מציקים?

התשובה: זה תלוי בסוג הרעש ובמקור שלו. רעשים מתותבים יבשים הם לרוב רק מציקים ופוגעים בנוחות, אבל לא מסוכנים מידי (בטווח הקצר). לעומת זאת, חופש בחלקי היגוי או מתלה קריטיים (כמו ראש תפוח או מסרק הגה) יכול להיות מסוכן ביותר ולהשפיע על השליטה ברכב. לכן, כל רעש חריג מהמתלים מצריך בדיקה במוסך. עדיף לבדוק סתם מאשר להצטער אחר כך.

צרכני חשמל מוגזמים: איפה נעלמת האנרגיה?

דיברנו על מערכת החשמל באופן כללי, אבל יש תקלות חשמל ספציפיות שראויות לאזכור מיוחד בפלואנס (ובכלל ברכבים מודרניים) – "זליגות" חשמל. זה אומר שמשהו ברכב ממשיך לצרוך חשמל גם כשהרכב כבוי והכל אמור להיות רגוע.

התוצאה הכי ברורה של זליגת חשמל היא מצבר שמתרוקן מעצמו אחרי כמה ימים שהרכב עומד. אין תחושה יותר מבאסת מלהיכנס לרכב בבוקר, לסובב את המפתח (או ללחוץ על הכפתור), ולגלות שאין תגובה. כלום. איתות שקט שהמצבר גמור. זה יכול להיות בגלל מצבר ישן שפשוט סיים את חייו, אבל אם זה קורה למצבר חדש יחסית, רוב הסיכויים שיש לכם זליגה.

מה יכול לגרום לזליגת חשמל טורדנית?

יש כמה אשמים נפוצים, וחלקם מפתיעים:

• מערכת מולטימדיה או אביזרים שהותקנו לאחר מכן: לפעמים התקנות לא מקצועיות של מערכות שמע, אזעקות או אביזרים אחרים יכולות לגרום לצריכת חשמל קבועה.
• נורית תא כפפות או תא מטען שנשארו דלוקות: לפעמים התקלה היא פשוטה, כמו מתג תקול שנשאר במצב דולק גם כשהדלת סגורה.
• מחשב רכב או מודול תקול: זה כבר עניין מורכב יותר, אבל לפעמים יחידת בקרה כלשהי לא "נרדמת" כמו שצריך כשהרכב כבוי וממשיכה לצרוך זרם.
• גנרטור (אלטרנטור) לא תקין: למרות שהגנרטור אחראי על טעינת המצבר בזמן נסיעה, לפעמים תקלה פנימית בו יכולה לגרום לו גם לזלוג חשמל כשהרכב כבוי.

איתור זליגת חשמל הוא עבודה למומחים. זה דורש מדידות זרם מדויקות וסבלנות לעקוב אחרי המקור. אם המצבר שלכם נגמר שוב ושוב בלי סיבה ברורה, אל תחליפו מצבר אחרי מצבר. לכו לבדוק זליגה.

שאלת הקורא: המצבר שלי חדש, ובכל זאת אחרי יומיים שהרכב עומד, הוא נגמר. מה הסיבה הסבירה ביותר?

התשובה: אם המצבר חדש ונבדק ונמצא תקין, הסיבה הסבירה ביותר היא זליגת חשמל. כלומר, יש איזשהו רכיב חשמלי ברכב שממשיך לצרוך זרם חשמלי גם כשהרכב כבוי. זה יכול להיות מערכת שמע, מודול בקרה שלא נכבה, או אפילו תקלה פשוטה כמו מתג דלת שלא מזהה שהדלת סגורה ונורת התא נשארת דולקת (נסתר מהעין). חייבים לגשת למוסך לביצוע בדיקת זליגת חשמל מקצועית כדי לאתר את האשם.

מערכת הקירור: לא רק בקיץ הישראלי

במדינה חמה כמו שלנו, מערכת קירור תקינה היא לא מותרות, היא חובה. מנוע שמתחמם יתר על המידה יכול לגרום לנזקים חמורים ויקרים להחריד. הפלואנס, כמו כל רכב, דורשת תשומת לב למערכת הקירור שלה.

המרכיבים העיקריים במערכת הקירור הם הרדיאטור, משאבת המים, התרמוסטט, מאווררי הקירור וצינורות המים. כל אחד מהם יכול להיות מקור לבעיה.

איך לזהות בעיה במערכת הקירור לפני שהמנוע מתפוצץ?

יש כמה סימני אזהרה ברורים:

• מחט חום מנוע שעולה מהר מדי או מגיעה לטמפרטורות גבוהות מהרגיל: זה הסימן הכי ברור. אל תתעלמו ממנו לרגע! עצרו בצד בהקדם האפשרי ודוממו מנוע.
• איבוד נוזל קירור: אם אתם צריכים להוסיף נוזל קירור לעיתים קרובות, סימן שיש דליפה איפשהו במערכת. דליפות יכולות להיות מצינור קרוע, רדיאטור סדוק, מיכל עיבוי שבור, או אפילו אטם ראש שרוף (המקרה הגרוע ביותר).
• מאוורר קירור שלא עובד כשהמנוע חם: המאווררים צריכים להיכנס לפעולה כשהמנוע מגיע לטמפרטורה מסוימת. אם הם לא עובדים, המנוע יתחמם מהר מאוד, במיוחד בפקקים.
• חימום פנים הרכב לא עובד כראוי: לפעמים בעיה במערכת הקירור (כמו תרמוסטט תקול שנשאר סגור) יכולה לפגוע גם במערכת חימום תא הנוסעים.

טיפול נכון במערכת הקירור כולל בדיקה ויזואלית תקופתית של הצינורות והרדיאטור, בדיקת מפלס נוזל הקירור (כשהמנוע קר!), והחלפת נוזל הקירור והתרמוסטט לפי הוראות היצרן. אל תחכו שהמנוע יתחמם!

שאלת הקורא: בדקתי את מפלס נוזל הקירור והוא נמוך. האם אני יכול פשוט להוסיף מים מהברז?

התשובה: חד משמעית לא! מים מהברז מכילים מינרלים שגורמים לקורוזיה ולאבנית במערכת הקירור, והורסים אותה לאורך זמן. חייבים להשתמש אך ורק בנוזל קירור ייעודי ואיכותי שמתאים לרנו פלואנס (יש סוגים שונים של נוזלי קירור). נוזל קירור לא רק מקרר, אלא גם מונע קיפאון (פחות רלוונטי אצלנו, אבל עדיין חשוב), מונע קורוזיה ומשמן את משאבת המים. אם המפלס נמוך, זה כנראה בגלל דליפה, וחייבים לאתר ולתקן אותה לפני הכל.

בלמים: חיים ומוות ביד הדיסקית (והצלחת)

מערכת הבלימה היא אולי החשובה ביותר ברכב שלכם מבחינה בטיחותית. ובפלואנס, כמו בכל רכב, היא דורשת תחזוקה קבועה. בלמים שחוקים זה לא רק מציק (רעש, רעידות), זה מסוכן. מאוד.

החלקים העיקריים במערכת הבלימה הם הדיסקיות (רפידות בלם) והצלחות (דיסקים). הדיסקיות נשחקות באופן טבעי עם כל בלימה, והצלחות נשחקות גם הן, אם כי בקצב איטי יותר. גם נוזל הבלמים דורש החלפה תקופתית.

מתי הבלמים בפלואנס צועקים לעזרה?

שימו לב לסימנים הבאים:

• רעש שריקה או חריקה בעת בלימה: זה לרוב הסימן הראשון שהדיסקיות שחוקות וצריך להחליף אותן. אל תחכו שהרעש יהפוך לרעש גריסה מתכלי! זה אומר שהדיסקית שחוקה עד הסוף והמתכת שלה פוגעת בצלחת, מה שיגרום נזק יקר יותר.
• רעידות בהגה או בדוושת הבלם בעת בלימה: זה לרוב מצביע על צלחות בלם עקומות או שחוקות באופן לא אחיד. צלחות כאלה חייבים להחליף (או לחרט, אם הן עדיין עבות מספיק).
• דוושת בלם "ספוגית" או ששוקעת יותר מדי: זה יכול להעיד על אוויר במערכת (שחייב להוציא באוורור) או על בעיה רצינית יותר בנוזל הבלמים או במשאבת הבלם הראשית.
• נורת אזהרת בלמים דולקת: זה הסימן הכי ברור. אל תתעלמו ממנו! גשו מיד למוסך לבדיקה.

הקפידו להחליף דיסקיות וצלחות בזמן, והשתמשו בחלפים איכותיים. חייכם תלויים בזה. ובדקו את נוזל הבלמים – הוא סופג לחות עם הזמן, מה שפוגע בביצועי הבלימה ומסוכן.

שאלת הקורא: כמה זמן אמורות להחזיק דיסקיות בלם בפלואנס?

התשובה: אין תשובה אחת קבועה לשאלה הזו, כי זה תלוי לחלוטין בסגנון הנהיגה ובתנאי הנסיעה. נהיגה עירונית עם הרבה עצירות ובלימות תשחוק אותן מהר יותר מנהיגה בינעירונית רגועה. בדרך כלל, דיסקיות קדמיות יחזיקו בין 20,000 ל-40,000 ק"מ, והאחוריות יכולות להחזיק אפילו כפול מזה. אבל זו רק הערכה גסה. הדרך הכי טובה לדעת היא לבדוק אותן ויזואלית בטיפולים או כל כמה חודשים. אל תחכו לרעש!

רעידות מהמנוע או הרכב: כשהפלואנס רועדת מפחד?

רכב שרועד בעמידה או בזמן נסיעה הוא תמיד סיבה לדאגה. הרעידות האלה לא נעימות, ולרוב הן סימן שמשהו לא תקין במנוע או במערכות הקשורות אליו. בפלואנס, כמו ברכבים אחרים, יש כמה אשמים נפוצים לרעידות.

מה גורם לפלואנס לרעוד ולמה כדאי לשים לב?

הנה כמה מהסיבות הנפוצות ביותר:

• בעיה במערכת ההצתה: מצתים שחוקים, כבלי הצתה פגומים (אם יש כאלה) או סלילי הצתה תקולים (Coil Packs) יכולים לגרום לכך שאחד או יותר מהצילינדרים לא עובד כמו שצריך. זה נקרא "פספוס הצתה" (Misfire) וגורם לרעידות במנוע, במיוחד בעמידה. זה גם פוגע בביצועים ובצריכת הדלק ויכול לגרום נזק לממיר הקטליטי.
• תושבות מנוע או גיר שחוקות: תושבות המנוע והגיר מגומי אחראיות לספוג את הרעידות הטבעיות של המנוע ולמנוע מהן לעבור לשלדת הרכב ולתא הנוסעים. כשהן נשחקות, הן מפסיקות לבצע את העבודה, ומרגישים את הרעידות בתוך הרכב. זה לרוב מורגש בעמידה ב-D או ב-R כשהברקס לחוץ.
• מערכת הזרקת דלק: מזרקי דלק סתומים או לא תקינים יכולים לגרום להזרקת דלק לא אחידה לצילינדרים, מה שמוביל לרעידות.
• בעיות בצמיגים או בגלגלים: לפעמים הרעידות לא קשורות למנוע בכלל! צמיג עם בלט, גלגל לא מאוזן, או אפילו ג'אנט עקום יכולים לגרום לרעידות שמורגשות בנסיעה במהירות מסוימת.

זיהוי מקור הרעידות דורש אבחון מקצועי. אם הרכב רועד, אל תתעלמו מזה. זה סימן שמשהו לא מאוכלס כמו שצריך.

שאלת הקורא: הרכב שלי רועד רק כשאני עומד ברמזור, כשאני נוסע הכל חלק. מה זה יכול להיות?

התשובה: רעידות שמורגשות בעיקר בעמידה (במיוחד עם הילוך משולב – D או R) מצביעות לרוב על בעיה בתושבות המנוע או הגיר. התושבות האלה שחוקות עם הזמן ומפסיקות לספוג את הרעידות של המנוע. סיבה נפוצה נוספת לרעידות בעמידה יכולה להיות קשורה למערכת ההצתה (סליל הצתה תקול, מצת פגום) שגורמת לפספוס הצתה באחד הצילינדרים. בכל מקרה, כדאי לגשת לבדיקה.

אז מה למדנו? ולמה זה דווקא סיפור אופטימי?

טוב, אז עברנו על כמה נקודות "רגישות" בפלואנס. דיברנו על הגיר, על החשמל הטורדני, על הרעשים המוזרים מהמתלים, על זליגות חשמל מעצבנות, על מערכת הקירור הקריטית ועל הבלמים החשובים מכל. יכול להיות שזה נשמע כמו רשימת מכולת של צרות, נכון? אבל זה בדיוק הסיפור האופטימי פה.

רוב הבעיות שציינו כאן הן תקלות נפוצות לא רק בפלואנס, אלא בהרבה רכבים אחרים, במיוחד כשהם מתחילים לצבור קילומטרז' ושנים על הכביש. וחשוב יותר: רוב הבעיות האלה ניתנות למניעה או לטיפול קל וזול יחסית, אם רק מזהים אותן בזמן.

הסוד הוא מודעות ותחזוקה נכונה. אם אתם יודעים לזהות את הסימנים המוקדמים, מקפידים על טיפולים בזמן, משתמשים בחלפים ובנוזלים איכותיים, ופונים למוסך מקצועי שמכיר את הרכב שלכם – הסיכוי שתתקלו בבעיות קשות ויקרות קטן משמעותית. הפלואנס היא רכב נהדר לתמורה, והיא יכולה לשרת אתכם נאמנה שנים רבות. רק תנו לה קצת תשומת לב ואהבה (ומוסכניק טוב).

אז בפעם הבאה שאתם שומעים רעש מוזר או רואים נורה שנדלקת, אל תפחדו. תדעו שאתם לא לבד, ושיש דרך להתמודד עם זה. ועכשיו, כשאתם חמושים בידע הזה, אתם בעצם הופכים להיות סוג של "מומחי פלואנס" קטנים בעצמכם. סעו בזהירות, ושמרו על הפלואנס שלכם! היא תודה לכם על זה (ואולי אפילו תרעיד לכם פחות בעמידה).

"`html

"`