סקירה מקצועית על אופל קורסה – חוות דעת, מחיר, צריכת דלק, בטיחות ועוד

אופל קורסה. שם מוכר, אייקון אירופאי ותיק בקטגוריית הסופרמיני הצפופה והתחרותית. במשך עשרות שנים, הקורסה שימשה כרטיס כניסה לעולם הרכב עבור מיליונים, וגם בישראל היא זכורה לטוב מדורות קודמים.

אבל הזמנים השתנו, אופל עברה תחת כנפי קונצרן PSA (וכיום Stellantis הענק), והקורסה הנוכחית, דור שישי במספר (הושק ב-2019 ועבר מתיחת פנים משמעותית ב-2023), היא חיה שונה לגמרי.

היא חולקת פלטפורמה וטכנולוגיות עם אחיותיה לקונצרן, בעיקר פיג'ו 208, ומציעה קפיצת מדרגה משמעותית בכל התחומים. הסופרמיני הגרמנייה-צרפתייה הזו מבטיחה להיות בוגרת, טכנולוגית, חסכונית ואפילו חשמלית מתמיד.

בשוק הישראלי התזזיתי, שבו מכוניות סופרמיני עדיין מהוות נתח חשוב (גם אם ה-SUV הקטנים נוגסים בו), הקורסה ניצבת בפני אתגר לא פשוט. היא מתמודדת ראש בראש מול מתחרות חזקות ומבוססות כמו פיג'ו 208 (האחות לפלטפורמה עם עיצוב נועז יותר), רנו קליאו (שמתהדרת במרווח פנימי נדיב), סיאט איביזה ופולקסווגן פולו (הגרמניות ה"קלאסיות" של הקבוצה), טויוטה יאריס (המלכה ההיברידית הבלתי מעורערת), ויונדאי i20 (שמציעה חבילה שימושית ותמורה טובה).

הקורסה מנסה לבדל את עצמה באמצעות שילוב של עיצוב גרמני מאופק יחסית, טכנולוגיה מודרנית, אופציה חשמלית מלאה (קורסה-e, או Corsa Electric בשמה החדש), ותמחור שאמור להיות תחרותי. קהל היעד העיקרי שלה הוא צעירים, זוגות בתחילת דרכם, או משפחות קטנות המחפשות רכב שני יעיל וקומפקטי לעיר, עם גיחות מדי פעם מחוצה לה.

בסקירה מקיפה זו נצלול לעומקה של האופל קורסה העדכנית (נכון לסוף 2024 / תחילת 2025). נבחן את העיצוב החיצוני והפנימי, את איכות החומרים והמרווח, את הטכנולוגיה והאבזור המוצעים בישראל. נדון בביצועים, בין אם ממנוע הבנזין המוכר ובין אם מההנעה החשמלית השקטה, נפרט על צריכת דלק (או צריכת אנרגיה בחשמלית) ועל חווית הטעינה.

נבדוק את התנהגות הכביש, נוחות הנסיעה, וכמובן, את תחום הבטיחות ומערכות העזר לנהג. ננתח את המחיר והמחירון בישראל, את רמת הגימור הזמינה, ונענה על השאלה החשובה: כמה עולה התענוג? נסכם עם רשימת יתרונות וחסרונות מנומקים, נשווה אותה למתחרותיה הישירות, ונדון בשאלה האם יש בעיות או תקלות ידועות שיש לקחת בחשבון. לבסוף, ננסה לענות על השאלה הקריטית: האם כדאי לקנות את האופל קורסה החדשה? הצטרפו אלינו למסע.

I. מבוא: הכירו את אופל קורסה החדשה (דור F, אחרי מתיחת פנים)

האופל קורסה (Opel Corsa / Vauxhall Corsa בבריטניה) היא מכונית סופרמיני (סגמנט B) המיוצרת על ידי יצרנית הרכב הגרמנית אופל מאז 1982. הדור הנוכחי, השישי במספר (שם קוד Corsa F), הוצג בשנת 2019 וסימן מהפכה עבור הדגם. זו הקורסה הראשונה שפותחה כולה תחת הבעלות של קבוצת PSA (כיום חלק מ-Stellantis), והיא מבוססת על פלטפורמת CMP (Common Modular Platform) המודולרית של הקונצרן, אותה היא חולקת עם דגמים מצליחים כמו פיג'ו 208, פיג'ו 2008, אופל מוקה וסיטרואן C4, בין היתר.

המעבר לפלטפורמה זו איפשר לקורסה להשיל משקל רב (עד כ-100 ק"ג בהשוואה לדור הקודם), לשפר את היעילות האווירודינמית, ולאמץ טכנולוגיות הנעה מתקדמות, כולל גרסה חשמלית מלאה מהיום הראשון – הקורסה-e.

בשנת 2023 עברה הקורסה מתיחת פנים מקיפה של אמצע החיים. העדכון התמקד בעיקר בחזית, שאימצה את שפת העיצוב החדשה של אופל המכונה "Opel Vizor" – פס שחור מבריק המשלב את הסמל החדש ואת יחידות התאורה (כעת עם אופציה לתאורת LED מטריקס מתקדמת Intelli-Lux LED®).

מאחור השינויים עדינים יותר, וכוללים בעיקר כיתוב "CORSA" מודגש לרוחב דלת תא המטען. גם תא הנוסעים עודכן קלות עם מערכת מולטימדיה משופרת ואופציה ללוח מחוונים דיגיטלי מלא חדש. חשוב מכך, מתיחת הפנים הביאה איתה עדכונים ליחידות ההנעה: מנוע ה-1.2 ליטר טורבו-בנזין קיבל גרסה היברידית-קלה (48V) בחלק מהשווקים (פחות רלוונטי כרגע לישראל), והקורסה-e החשמלית (שכעת נקראת רשמית Corsa Electric) זכתה למנוע חזק יותר (156 כ"ס לעומת 136 כ"ס) ולסוללה מעט גדולה ויעילה יותר, שהגדילה את טווח הנסיעה המוצהר.

בישראל, הקורסה מתחרה, כאמור, בקטגוריה צפופה ועמוסת כישרונות.

המתחרה המתבקשת ביותר היא פיג'ו 208, האחות לפלטפורמה שמציעה עיצוב חיצוני ופנימי נועז ואוונגרדי יותר. רנו קליאו מציעה בדרך כלל תא נוסעים מרווח ואיכותי יותר. סיאט איביזה ופולקסווגן פולו מציעות את האיכות הגרמנית המוכרת והתנהגות כביש בוגרת. טויוטה יאריס שולטת ביד רמה בפלח ההיברידי עם יעילות מוכחת ואמינות מצוינת.

יונדאי i20 וסקודה פאביה מציעות חבילות שימושיות ותמורה טובה למחיר. הקורסה מנסה למצב את עצמה כאלטרנטיבה אירופאית רציונלית, המשלבת עיצוב נאה אך לא צעקני מדי, טכנולוגיה עדכנית, יעילות (בגרסאות הבנזין והחשמל), ומחיר תחרותי יחסית. קהל היעד שלה כולל נהגים צעירים, זוגות, משפחות קטנות המחפשות רכב שני, וגם ציי רכב קטנים המחפשים פתרון יעיל וקומפקטי. חוות דעת גולשים ראשוניות על הדגם המחודש בדרך כלל חיוביות, ומציינות את השיפור בעיצוב ובטכנולוגיה, אם כי חלקן עדיין מסתייגות מאיכות החומרים בחלקים מסוימים של תא הנוסעים.

II. עיצוב חיצוני: גרמני-צרפתי מודרני ומאופק

העיצוב החיצוני של האופל קורסה F הוא תוצר ישיר של השתייכותה לקונצרן Stellantis. הוא מצליח לשלב קווים מודרניים ודינמיים עם איפוק גרמני מסוים, בניגוד חד לעיצוב הנועז והכמעט עתידני של אחותה, פיג'ו 208. אחרי מתיחת הפנים של 2023, השינוי המשמעותי ביותר הוא בחזית.

הקורסה אימצה את ה-"Opel Vizor", חתימת העיצוב החדשה של המותג, שנראתה לראשונה במוקה. מדובר בפאנל שחור מבריק הנמתח לרוחב החזית, ומחבר בין יחידות התאורה החדשות (שעוצבו מחדש וכעת כוללות תאורת יום LED בצורת L הפוך). הפאנל משלב בתוכו גם את סמל ה"בליץ" המחודש של אופל. התוצאה היא מראה נקי, מודרני וטכנולוגי יותר, המיישר קו עם שאר דגמי אופל העדכניים. הפגוש הקדמי עוצב גם הוא מחדש, עם פתחי אוורור אנכיים בצידיו, שנועדו להדגיש את רוחב המכונית ולתרום למראה נמוך ודינמי יותר.

מהצד, הקורסה שומרת על פרופיל קומפקטי ומוכר של מכונית סופרמיני. קו הגג משתפל מעט לאחור ומסתיים בספוילר קטן, מה שמעניק לה מראה דינמי מבלי לפגוע יותר מדי במרווח הראש מאחור. קו המותניים עולה בהדרגה לכיוון החלק האחורי, ויוצר תחושה של תנועה גם כשהרכב עומד.

בתי הגלגלים יכולים להכיל חישוקים בגדלים שונים, כאשר בישראל מוצעים בדרך כלל חישוקי סגסוגת קלה בעיצובים אטרקטיביים (למשל, 16 או 17 אינץ', תלוי ברמת הגימור). ניתן להבחין גם בקימור מעניין מעל בית הגלגל האחורי, המוסיף קצת שריריות למראה הכללי. אופציה לצביעה דו-גונית (גג בצבע שונה מהמרכב) מוסיפה נופך אישי ואופנתי.

החלק האחורי של הקורסה עבר שינויים מינוריים יותר במתיחת הפנים. יחידות התאורה האחוריות שמרו על צורתן הכללית אך זכו לגרפיקה פנימית מעודכנת. השינוי הבולט ביותר הוא הכיתוב "CORSA" הגדול והמודגש, הממוקם כעת במרכז דלת תא המטען, מתחת לסמל אופל. זהו טרנד עיצובי נפוץ כיום, שמטרתו לחזק את זהות הדגם.

הפגוש האחורי נותר דומה ברובו, אך עם עיצוב מעט נקי יותר. בסך הכל, החלק האחורי נראה מסודר ופונקציונלי, גם אם פחות מרגש מהחזית החדשה. מבחינת מידות, הקורסה שומרת על ממדים קומפקטיים המקלים על התמרון בעיר: אורכה מעט מעל 4 מטרים (כ-4.06 מ'), רוחבה כ-1.76 מ' (ללא מראות) וגובהה כ-1.43 מ'. אלו מידות טיפוסיות לקטגוריית הסופרמיני, המעניקות לה נוכחות כביש צנועה אך מודרנית.

III. עיצוב פנים, איכות חומרים ומרווח: קפיצת מדרגה, עם כמה הסתייגויות

תא הנוסעים של הקורסה F עבר מהפך משמעותי בהשוואה לדור היוצא, וכעת הוא מרגיש מודרני וטכנולוגי בהרבה. העיצוב הכללי של הדשבורד נקי יחסית ומתמקד בנהג. במרכז הקונסולה בולט מסך מגע למערכת המולטימדיה (בגודל 7 או 10 אינץ', תלוי ברמת הגימור), ותחתיו נמצאים פקדים פיזיים נוחים לתפעול בקרת האקלים – יתרון חשוב מבחינת הנדסת אנוש, שכן לא הכל "נקבר" בתוך המסך.

גלגל ההגה קטום בחלקו התחתון (בדגמים מסוימים) ומרגיש נעים לאחיזה, ומאחוריו ניתן למצוא (בגרסאות המאובזרות) לוח מחוונים דיגיטלי מלא וצבעוני בגודל 7 אינץ' (או 12 אינץ' עם גרפיקה משופרת לאחר מתיחת הפנים). האווירה הכללית היא פונקציונלית ומודרנית, אם כי אולי קצת פחות "מלהיבה" או יוקרתית בהשוואה למתחרות מסוימות כמו פיג'ו 208 עם ה-i-Cockpit שלה.

איכות החומרים וההרכבה בקורסה הנוכחית מייצגת שיפור ניכר לעומת הדור הקודם, אך היא עדיין לא מושלמת.

החלק העליון של הדשבורד עשוי לרוב מפלסטיק רך ונעים למגע, וכך גם חלקים מסוימים בדיפוני הדלתות הקדמיות. עם זאת, ככל שיורדים נמוך יותר בקבינה, או עוברים לחלק האחורי, פוגשים יותר ויותר פלסטיקה קשיחה ופשוטה למראה ולמגע. זהו מאפיין נפוץ בקטגוריית הסופרמיני, שמטרתו לשמור על עלויות ייצור נמוכות, אך חלק מהמתחרות (כמו רנו קליאו למשל) מצליחות להציע תחושה מעט יותר איכותית ועשירה. איכות ההרכבה טובה בדרך כלל, ללא קרקושים מיוחדים בנסיעה, מה שמעיד על הפיקוח של Stellantis.

מבחינת הנדסת אנוש, הקורסה עושה עבודה טובה למדי. מיקום הפקדים אינטואיטיבי וקל להתרגל אליו. כפתורי השליטה על ההגה נוחים לשימוש, וכאמור, השארת פקדים פיזיים לבקרת האקלים היא החלטה מבורכת. מערכת המולטימדיה, למרות השיפורים במתיחת הפנים, עדיין יכולה להרגיש מעט איטית בתגובותיה בהשוואה למערכות הטובות ביותר בשוק.

הראות החוצה טובה לכל הכיוונים, תודות לקורות A דקות יחסית ולשטחי חלונות נדיבים. המושבים הקדמיים נוחים למדי ומציעים תמיכה סבירה לגוף בנסיעות ארוכות. הם מתכווננים למגוון רחב של מצבים, ומאפשרים למצוא תנוחת נהיגה טובה בקלות יחסית. מאחור, המצב קצת פחות מזהיר. המרווח לרגליים ולראש סביר עבור מבוגרים בגובה ממוצע, אך לא יותר מזה. שלושה מבוגרים יתקשו מאוד לשבת מאחור בנוחות, בעיקר בגלל מרווח כתפיים מוגבל. זהו מצב אופייני לקטגוריה, אך מתחרות כמו הקליאו או הפולו מציעות תחושת מרווח עדיפה במקצת מאחור.

נפח תא המטען עומד על 309 ליטרים מכובדים בגרסאות הבנזין, נתון טוב מאוד לקטגוריה. בגרסה החשמלית (קורסה-e), נפח תא המטען קטן יותר ועומד על 267 ליטרים, בגלל מיקום הסוללות מתחת לרצפת תא המטען והמושב האחורי. בשתי הגרסאות, סף ההטענה מעט גבוה, והצורה של תא המטען רבועה ושימושית.

קיפול המושבים האחוריים (בדרך כלל ביחס 60/40) מגדיל את נפח ההטענה באופן משמעותי, אך אינו יוצר רצפה שטוחה לחלוטין. קיימים גם פתרונות אחסון נוספים בתא הנוסעים, כמו תא כפפות בגודל סביר, תאים בדלתות, ומחזיקי כוסות בקונסולה המרכזית, אך הם אינם רבים או גדולים במיוחד.

IV. טכנולוגיה, אבזור ומולטימדיה: קפיצה למאה ה-21

אחד השיפורים המשמעותיים ביותר בקורסה דור F הוא בתחום הטכנולוגיה והאבזור. הרכב מציע מערכות מודרניות שהיו חסרות בדורות הקודמים, ומיישר קו עם הסטנדרטים המקובלים כיום בקטגוריה, ואף מעבר לכך בגרסאות המאובזרות. מערכת המולטימדיה המרכזית מבוססת על מסך מגע צבעוני, בגודל 7 אינץ' בגרסאות הבסיס או 10 אינץ' בגרסאות הבכירות.

לאחר מתיחת הפנים, המערכת מבוססת על פלטפורמת Snapdragon Cockpit של קוואלקום, מה שאמור לשפר את מהירות התגובה והביצועים. הממשק הגרפי ברור וקל יחסית לניווט, אם כי לעיתים התגובות עדיין יכולות להרגיש מעט מהוססות. המערכת תומכת כמובן בקישוריות לסמארטפונים באמצעות Apple CarPlay ו-Android Auto, כאשר לאחר מתיחת הפנים החיבור הוא לרוב אלחוטי – שדרוג מבורך. איכות העוזר הקולי (אם קיים) משתנה ותלויה בגרסת המערכת.

לוח המחוונים גם הוא עבר דיגיטציה. בגרסאות הבסיס ניתן למצוא לוח מחוונים אנלוגי עם מסך מידע קטן במרכזו, אך ברמות הגימור הגבוהות יותר (ובדרך כלל בישראל) מוצע כסטנדרט לוח מחוונים דיגיטלי מלא בגודל 7 אינץ'. לאחר מתיחת הפנים, הוצגה אופציה ללוח מחוונים דיגיטלי חדש ומרשים יותר בגודל 12 אינץ', המציע גרפיקה חדה יותר ואפשרויות רבות יותר להתאמה אישית של התצוגה.

הנהג יכול לבחור איזה מידע יוצג, כגון נתוני נסיעה, הוראות ניווט, מידע על מערכות הבטיחות ועוד. זהו בהחלט שדרוג מורגש המעניק לתא הנוסעים תחושה טכנולוגית ומתקדמת יותר.

מבחינת איכות השמע, מערכת השמע הסטנדרטית מספקת צליל סביר עבור שימוש יומיומי, אך אינה מצטיינת. בחלק מהשווקים מוצעת מערכת שמע משודרגת, אך בישראל לרוב נסתפק במערכת הסטנדרטית. רשימת אבזור הנוחות תלויה מאוד ברמת הגימור הספציפית המשווקת בישראל (לרוב מדובר בגרסת Elegance או דומה).

בדרך כלל ניתן למצוא בקרת אקלים דיגיטלית (חד-אזורית לרוב), חיישני חניה אחוריים (ולעיתים גם קדמיים), מצלמת רוורס, מפתח חכם לכניסה והנעה, בלם יד חשמלי, חימום למושבים הקדמיים (לעיתים), משטח טעינה אלחוטי לסמארטפון, וחישוקי סגסוגת. גג שמש פנורמי הוא אופציה נדירה יותר בקטגוריה זו בישראל. תצוגה עילית (HUD) אינה מוצעת בדרך כלל בקורסה. טכנולוגיה ייחודית שראויה לציון היא אופציית תאורת ה-LED מטריקס Intelli-Lux LED®, המאפשרת נהיגה עם אורות גבוהים קבועים מבלי לסנוור נהגים אחרים – פיצ'ר מתקדם שנדיר למצוא במכוניות סופרמיני.

V. ביצועים, יחידת הנעה וצריכת דלק/אנרגיה: יעילות היא שם המשחק

האופל קורסה הנוכחית משווקת בישראל בעיקר עם שתי יחידות הנעה עיקריות, שתיהן מוכרות היטב מדגמי Stellantis אחרים. הראשונה והנפוצה יותר היא גרסת הבנזין, המצוידת במנוע שלושה צילינדרים טורבו בנפח 1.2 ליטר, המוכר בשם PureTech. מנוע זה מוצע בדרך כלל בישראל בגרסתו החזקה יותר, המפיקה 130 כ"ס ומומנט מרבי של 23.4 קג"מ.

הוא משודך לתיבת הילוכים אוטומטית פלנטרית עם 8 יחסי העברה (מתוצרת Aisin היפנית), המוכרת כ-EAT8. שילוב זה מספק ביצועים זריזים למדי עבור מכונית סופרמיני, עם תאוצה מ-0 ל-100 קמ"ש בכ-8.7 שניות. המנוע, כמו רוב מנועי ה-3 צילינדרים, מייצר צליל ורעידות אופייניים בסל"ד נמוך ובעמידה, אך הוא הופך חלק ושקט יותר בשיוט. תיבת הגיר האוטומטית פועלת באופן חלק ונעים בדרך כלל, אם כי לעיתים היא יכולה להרגיש מעט מהוססת בהורדת הילוכים מהירה תחת עומס. תחושת הכוח טובה מאוד בנהיגה יומיומית, עם זמינות מומנט טובה בסל"ד נמוך-בינוני, המאפשרת עקיפות זריזות ותחושה קלילה.

יחידת ההנעה השנייה, והמעניינת יותר מבחינה טכנולוגית, היא זו של הקורסה החשמלית – Corsa Electric (לשעבר קורסה-e). גרסה זו, שהפכה פופולרית למדי באירופה וגם בישראל זוכה להתעניינות גוברת, מציעה הנעה חשמלית מלאה. לפני מתיחת הפנים, היא צוידה במנוע חשמלי שהפיק 136 כ"ס (100 קילוואט) ומומנט מיידי של 26.5 קג"מ, וסוללה בקיבולת 50 קוט"ש (ברוטו, כ-46 קוט"ש נטו). לאחר מתיחת הפנים, הצטרפה (לפחות בחלק מהשווקים) גרסה משופרת עם מנוע חזק יותר של 156 כ"ס (115 קילוואט) ומומנט זהה, וסוללה מעט גדולה ויעילה יותר בקיבולת 51 קוט"ש (ברוטו, כ-48 קוט"ש נטו).

הביצועים של הקורסה החשמלית זריזים מאוד, במיוחד בתאוצות מהמקום ובתאוצות ביניים עירוניות, תודות למומנט המיידי. התאוצה 0-100 קמ"ש אורכת כ-8.1 שניות (בגרסת ה-136 כ"ס) או 8.0 שניות (בגרסת ה-156 כ"ס). חווית הנהיגה שקטה וחלקה ביותר, ללא רעידות או רעשי מנוע, וללא צורך בהעברת הילוכים.

מבחינת צריכת דלק ויעילות אנרגטית: גרסת הבנזין (1.2 טורבו 130 כ"ס אוטומטית) מציגה נתוני יצרן (WLTP) של כ-17-18 ק"מ לליטר בממוצע. בעולם האמיתי, בנהיגה משולבת רגילה בישראל, צפו לצריכה ריאלית של כ-13-15 ק"מ לליטר, תלוי בסגנון הנהיגה ותנאי הדרך. זהו נתון טוב, אך לא פורץ דרך בקטגוריה.

עבור הקורסה החשמלית (Corsa Electric), צריכת האנרגיה היא המדד החשוב. נתוני היצרן (WLTP) מדברים על טווח נסיעה של עד כ-357 ק"מ לגרסת ה-136 כ"ס עם סוללת 50 קוט"ש, ועד כ-405 ק"מ לגרסת ה-156 כ"ס עם סוללת 51 קוט"ש. צריכת האנרגיה המוצהרת היא סביב 14.2-14.6 קוט"ש ל-100 ק"מ. בעולם האמיתי, ובתנאי נהיגה מגוונים בישראל (כולל שימוש במזגן), הטווח הריאלי צפוי להיות נמוך יותר, סביב 280-320 ק"מ לגרסה הרגילה וכ-330-370 ק"מ לגרסה המשופרת. צריכת האנרגיה הריאלית תנוע סביב 15-18 קוט"ש ל-100 ק"מ.

חשוב לציין שגם עבור רכב חשמלי, גולשים רבים עדיין מחפשים את המונח "צריכת דלק", ולכן חשוב להבהיר את ההבדלים בעלויות הנסיעה. עלות ה"תדלוק" בחשמל ביתי נמוכה משמעותית מעלות תדלוק בבנזין, מה שהופך את הגרסה החשמלית לחסכונית מאוד בשימוש יומיומי, למרות מחיר הרכישה הגבוה יותר.

VI. טעינה (לקורסה החשמלית / Corsa Electric): נוחות ביתית, מהירות סבירה בדרכים

כאשר דנים בקורסה החשמלית (Corsa Electric), חווית הטעינה היא חלק בלתי נפרד מחיי היום-יום עם הרכב. הקורסה מצוידת ביכולות טעינה סטנדרטיות למדי עבור רכב חשמלי מודרני המבוסס על פלטפורמת CMP. עבור טעינה ביתית או ציבורית איטית (AC – זרם חילופין), הקורסה תומכת בטעינה חד-פאזית בהספק של עד 7.4 קילוואט, או בטעינה תלת-פאזית בהספק של עד 11 קילוואט (אופציה שחשוב לוודא אם קיימת בדגם הספציפי המשווק בישראל, כי היא מקצרת משמעותית את זמני הטעינה). טעינה מלאה של הסוללה (מ-0 ל-100%) מעמדת טעינה ביתית תלת-פאזית של 11 קילוואט אורכת כ-5 שעות ו-15 דקות.

בעמדה חד-פאזית סטנדרטית של 7.4 קילוואט, זמן הטעינה המלא יתארך לכ-7.5 שעות. טעינה משקע ביתי רגיל (10 אמפר) אפשרית אך איטית מאוד, ותארך למעלה מ-20 שעות לטעינה מלאה, ולכן מומלצת רק למקרי חירום או להשלמת טעינה קטנה.

לטעינה מהירה בדרכים (DC – זרם ישיר), הקורסה החשמלית תומכת בקצב טעינה מרבי של עד 100 קילוואט. זהו נתון סביר, אם כי ישנן מתחרות חדשות יותר המציעות קצבי טעינה גבוהים יותר. בעמדת טעינה מהירה התומכת בהספק זה, ניתן לטעון את הסוללה ממצב נמוך (למשל 10% או 20%) לכ-80% תוך כ-30 דקות. זהו זמן טעינה סביר המאפשר "מילוי" מהיר יחסית של טווח במהלך נסיעה ארוכה. סוג המחבר המשמש לטעינה הוא השילוב האירופאי הסטנדרטי: Type 2 לטעינת AC ו-CCS Combo 2 לטעינת DC מהירה. פתח הטעינה ממוקם במיקום המוכר של פתח תדלוק הדלק, בצד הרכב מאחור.

אופל מציעה בדרך כלל אפליקציית סמארטפון ייעודית (MyOpel או דומה) המאפשרת לנהגים לנהל ולנטר את תהליך הטעינה מרחוק. ניתן לבדוק את מצב הסוללה, לתזמן טעינה לשעות הלילה (כאשר תעריפי החשמל עשויים להיות נמוכים יותר), ואף להפעיל את בקרת האקלים מראש כדי לחמם או לקרר את תא הנוסעים בזמן שהרכב מחובר לחשמל, מבלי לפגוע בטווח הנסיעה. חווית הטעינה הציבורית בישראל עדיין מתפתחת, וזמינות עמדות טעינה מהירות (DC) אינה אחידה בכל הארץ. עם זאת, פריסת העמדות משתפרת בהתמדה, והקורסה החשמלית, עם יכולות הטעינה הסטנדרטיות שלה, יכולה להשתלב היטב בתשתית הקיימת. עבור רוב המשתמשים, טעינה ביתית נוחה במהלך הלילה תספק את מלוא הטווח הדרוש לשימוש יומיומי.

VII. חווית נהיגה והתנהגות כביש: זריזה בעיר, בטוחה בבינעירוני

חווית הנהיגה באופל קורסה הנוכחית היא בוגרת ונעימה ברובה, ומייצגת שיפור משמעותי לעומת הדורות הקודמים. נוחות הנסיעה בעיר סבירה בדרך כלל. המתלים מכוילים על הצד המוצק יחסית, מה שתורם ליציבות ולהתנהגות דינמית טובה, אך משמעותו גם ששיבושים חדים או פסי האטה מורגשים בתא הנוסעים, במיוחד עם חישוקים גדולים (17 אינץ'). בנסיעה בינעירונית על כבישים סלולים היטב, הנוחות משתפרת והקורסה מרגישה יציבה ונינוחה. זהו שיפור מורגש לעומת הדור הקודם שהיה רך ומתנדנד יותר.

רמת בידוד הרעשים טובה למדי עבור מכונית סופרמיני, אך לא מושלמת. רעשי רוח נשמעים במהירויות גבוהות, בעיקר סביב קורות A והמראות. רעשי כביש (צמיגים) גם הם נוכחים, במיוחד על אספלט מחוספס. בגרסת הבנזין, מנוע ה-1.2 טורבו נשמע היטב תחת מאמץ, עם הגרגור האופייני למנועי 3 צילינדרים, אך הוא שקט למדי בשיוט רגוע. בגרסה החשמלית, כמובן, רעשי המנוע נעדרים לחלוטין, מה שמדגיש יותר את רעשי הרוח והכביש, אך בסך הכל הנסיעה שקטה ורגועה משמעותית. העדר הגיר והצורך בהעברת הילוכים בגרסה החשמלית תורם מאוד לחוויה חלקה ונינוחה, במיוחד בנהיגה עירונית פקוקה.

בכל הקשור להתנהגות דינמית, הקורסה מציעה חבילה בטוחה וצפויה. תחושת ההיגוי קלה מאוד, מה שמקל על תמרונים עירוניים וחניה, אך היא מעט מלאכותית וחסרת משוב במהירויות גבוהות יותר או בנהיגה נמרצת. אחיזת הכביש טובה, והרכב מרגיש יציב ובטוח בפניות. זוויות הגלגול נשלטות היטב, תודות למתלים המוצקים יחסית. הקורסה אינה מכונית ספורטיבית או מרגשת לנהיגה כמו חלק ממתחרותיה (למשל, פורד פיאסטה שהיתה בעבר או סיאט איביזה), אך היא בהחלט נוסכת ביטחון ומספקת יכולת דינמית טובה דיה עבור רוב הנהגים. תחושת הבלמים טובה וליניארית בגרסת הבנזין. בגרסה החשמלית, מערכת הבלימה הרגנרטיבית (האוגרת אנרגיה בעת האטה) משתלבת באופן חלק יחסית עם הבלמים הפיזיים. ניתן לבחור במצב B (Brake) בבורר ההילוכים כדי להגביר את עוצמת הרגנרציה ולאפשר נהיגה "דוושה אחת" כמעט מלאה בעיר, מה שתורם לנוחות וליעילות האנרגטית.

היציבות הכיוונית במהירויות גבוהות טובה, והקורסה מרגישה בטוחה ונטועה על הכביש המהיר. קלות התמרון בעיר מצוינת, תודות לממדים הקומפקטיים, ההיגוי הקל ורדיוס סיבוב קטן. חיישני חניה ומצלמת רוורס (כאשר קיימים) מסייעים עוד יותר בחניות צפופות. בסך הכל, הקורסה מציעה חווית נהיגה בוגרת, בטוחה ונוחה יחסית, עם דגש על שימושיות יומיומית וזריזות עירונית.

VIII. בטיחות ומערכות עזר לנהג: סטנדרט מודרני

בטיחות היא תחום שבו האופל קורסה הנוכחית מציגה שיפור משמעותי ומיישרת קו עם הסטנדרטים המודרניים. הרכב נבחן על ידי ארגון הבטיחות האירופאי Euro NCAP בשנת 2019, עם כניסת הדור החדש, וזכה לציון של 4 כוכבים מתוך 5. זהו ציון טוב, אם כי לא מושלם, והוא נבע בעיקר מביצועים מעט פחות מרשימים בהגנה על הולכי רגל ובביצועי מערכות העזר לנהג (ADAS) בהשוואה לרכבים שקיבלו 5 כוכבים באותה שנה. חשוב לציין שמבחני הבטיחות הופכים מחמירים יותר משנה לשנה, ו-4 כוכבים משנת 2019 עדיין מייצגים רמת בטיחות טובה. פירוט הציונים הראה הגנה טובה על מבוגרים (84%) וילדים (86%) בתא הנוסעים בעת תאונה. מבחני בטיחות אלו מבוססים על הערכת יכולת הרכב להגן על יושביו ועל משתמשי דרך אחרים במגוון תרחישי התנגשות, וכן על הערכת יעילות מערכות הבטיחות האקטיביות. מעבר למבדקי בטיחות הרשמיים, הקורסה מבוססת על פלטפורמת CMP המודרנית של Stellantis, שתוכננה מראש לעמוד בתקני בטיחות מחמירים וכוללת אזורי קריסה מתוכננים ושימוש בפלדה בעלת חוזק גבוה במבנה המרכב.

היבט חשוב נוסף הוא מגוון מערכות העזר האקטיביות לנהג (ADAS) המוצעות בקורסה. בישראל, רמת הגימור המיובאת כוללת בדרך כלל חבילת בטיחות מקיפה כסטנדרט. זו כוללת לרוב מערכת בלימה אוטונומית בעת חירום (AEB) עם זיהוי הולכי רגל ודו-גלגלי, מערכת אקטיבית למניעת סטייה מנתיב (LKA) עם תיקון היגוי, מערכת לזיהוי תמרורי מהירות והמלצה להתאמת המהירות בבקרת השיוט, בקרת שיוט רגילה (או אדפטיבית בגרסאות מסוימות, אם כי פחות נפוץ בישראל כסטנדרט), והתראת עייפות נהג. מערכות נוספות שעשויות להיות זמינות (כאופציה או ברמות גימור גבוהות יותר שאינן בהכרח מיובאות לישראל) כוללות ניטור שטחים מתים (BSM), התראה על תנועה חוצה מאחור (RCTA), וחיישני חניה היקפיים.
תפקוד המערכות הללו בעולם האמיתי הוא בדרך כלל טוב. מערכת שמירת הנתיב פועלת באופן חלק יחסית ואינה אגרסיבית מדי בתיקוני ההיגוי. מערכת הבלימה האוטונומית מספקת התרעות ברורות לפני שהיא מתערבת. קלות התפעול של המערכות טובה, וניתן לשלוט בהן דרך ההגה או מסך המולטימדיה. בסך הכל, חבילת הבטיחות של הקורסה מודרנית ומקיפה, ותורמת לתחושת הביטחון בנהיגה.

IX. מחיר, רמות גימור ואחריות (ישראל): תמחור תחרותי, במיוחד בחשמל

אחת השאלות המרכזיות עבור כל רוכש פוטנציאלי היא "כמה עולה הרכב?". המחיר של אופל קורסה בישראל משתנה כמובן בהתאם ליחידת ההנעה ולרמת הגימור. נכון לסוף 2024, מחירון אופל קורסה בגרסת הבנזין (1.2 טורבו 130 כ"ס אוטומטית) מתחיל באזור ה-130,000-135,000 ש"ח עבור רמת הגימור Elegance, שהיא בדרך כלל רמת הגימור העיקרית המשווקת בארץ. רמת גימור זו מציעה חבילת אבזור נאה למדי, הכוללת בדרך כלל את מערכת המולטימדיה עם מסך 7 או 10 אינץ' (תלוי מתי יוצר הרכב), קישוריות אלחוטית לסמארטפונים, לוח מחוונים דיגיטלי 7 אינץ', בקרת אקלים, מפתח חכם, חיישני חניה אחוריים ומצלמת רוורס, חישוקי סגסוגת 16 או 17 אינץ', וחבילת בטיחות מקיפה.

הגרסה החשמלית, Corsa Electric, מציעה תמחור מעניין במיוחד בהקשר הישראלי. המחיר שלה, נכון לסוף 2024, מתחיל באזור ה-150,000-160,000 ש"ח (תלוי אם מדובר בגרסת ה-136 כ"ס או ה-156 כ"ס החדשה יותר, אם היא כבר משווקת). זהו מחיר אטרקטיבי יחסית לרכב חשמלי מלא ממותג אירופאי, והוא ממצב את הקורסה החשמלית כאחת האופציות הנגישות יותר בשוק החשמליות הקומפקטיות בישראל. רמת האבזור של הגרסה החשמלית דומה בדרך כלל לזו של גרסת הבנזין המקבילה (Elegance), אך עשויה לכלול תוספות קטנות כמו עיצוב חישוקים ייחודי או פריטי עיצוב פנימיים שונים.

תנאי האחריות המוצעים על הקורסה בישראל הם לרוב 3 שנים או 100,000 ק"מ (המוקדם מביניהם) על הרכב עצמו. עבור הגרסה החשמלית, ניתנת אחריות נפרדת ומורחבת על הסוללה, בדרך כלל ל-8 שנים או 160,000 ק"מ, המכסה ירידה משמעותית בקיבולת הסוללה מתחת לסף מסוים (לרוב 70%). עלויות התחזוקה הצפויות של הקורסה בגרסת הבנזין צפויות להיות דומות לאלו של מתחרותיה האירופאיות. בגרסה החשמלית, עלויות התחזוקה השוטפות נמוכות משמעותית, מכיוון שיש פחות חלקים נעים (אין צורך בהחלפת שמנים, מסננים, מצתים וכו') ובלאי הבלמים מופחת בזכות הבלימה הרגנרטיבית. שווי השימוש לרכב צמוד מושפע מהמחיר הרשמי של הרכב, כאשר לגרסה החשמלית יש הטבות מס מסוימות שעשויות להפחית את העלות למחזיקי רכב מהעבודה.

לגבי תקלות או בעיות ידועות, מנועי ה-1.2 PureTech של הקונצרן סבלו בעבר מבעיות אמינות הקשורות לרצועת התזמון הטבולה בשמן, שהיתה נוטה להתפורר ולגרום לסתימות במערכת השמן. חשוב לציין שהיצרן ביצע שיפורים ועדכונים לרצועה זו בשנים האחרונות, והבעיה אמורה להיות פחות נפוצה בדגמים חדשים. עם זאת, חשוב להקפיד על טיפולים בזמן ושימוש בשמן המנוע המומלץ על ידי היצרן. בגרסה החשמלית, המכלולים פשוטים יותר, והחששות העיקריים נוגעים לאורך חיי הסוללה ועלות החלפתה הפוטנציאלית בעתיד הרחוק, אם כי האחריות המורחבת מספקת שקט נפשי מסוים בהקשר זה. באופן כללי, הדור הנוכחי של הקורסה נחשב לאמין למדי, אך כמו בכל רכב מודרני ומורכב, תקלות אלקטרוניות קטנות או בעיות נקודתיות עלולות לצוץ. האחריות המקיפה בשנים הראשונות חיונית לכיסוי מקרים כאלה.

X. יתרונות: חבילה מודרנית ויעילה

האופל קורסה העדכנית מציעה מספר יתרונות בולטים שהופכים אותה לאופציה אטרקטיבית בקטגוריית הסופרמיני:

• עיצוב חיצוני מודרני ונאה: במיוחד לאחר מתיחת הפנים, עם חזית ה-"Vizor" המעניקה לה מראה עדכני וטכנולוגי, תוך שמירה על איפוק אלגנטי יחסית.
• תא נוסעים טכנולוגי ומאובזר: עם אופציה ללוח מחוונים דיגיטלי מלא, מסך מולטימדיה גדול עם קישוריות אלחוטית, וחבילת אבזור נוחות ובטיחות מקיפה כבר מרמת הגימור הסטנדרטית בישראל.
• אופציה לגרסה חשמלית (Corsa Electric) אטרקטיבית: מציעה ביצועים זריזים, נסיעה שקטה וחלקה, טווח סביר לשימוש יומיומי, ועלויות נסיעה ותחזוקה נמוכות. התמחור שלה בישראל תחרותי מאוד בהשוואה לחשמליות אחרות.
• יחידת הנעה בנזין יעילה וזריזה: מנוע ה-1.2 טורבו 130 כ"ס בשילוב תיבת 8 הילוכים אוטומטית מספק ביצועים טובים לצד צריכת דלק סבירה.
• התנהגות כביש בטוחה ויציבה: הרכב מרגיש בטוח וצפוי, עם אחיזת כביש טובה ויציבות כיוונית משופרת לעומת הדור הקודם.
• מידות קומפקטיות וזריזות עירונית: קלה לתמרון וחניה בסביבה אורבנית צפופה.

XI. חסרונות: פשרות קטנות בדרך

לצד היתרונות, לקורסה יש גם כמה חסרונות או פשרות שכדאי לקחת בחשבון:

• איכות חומרים לא אחידה בתא הנוסעים: למרות השיפור מהדור הקודם, עדיין יש שימוש נרחב בפלסטיקה קשיחה ופשוטה בחלקים התחתונים והאחוריים של הקבינה.
• מרווח מוגבל במושב האחורי: המרווח לרגליים ולראש סביר בלבד, ושלושה מבוגרים יתקשו לשבת מאחור בנוחות. מתחרות מסוימות מציעות מרווח עדיף.
• נוחות נסיעה נוקשה לעיתים: כיול המתלים על הצד המוצק פוגע מעט בנוחות הנסיעה על שיבושים עירוניים, במיוחד עם חישוקים גדולים.
• חווית נהיגה לא מרגשת במיוחד: ההיגוי קל אך חסר משוב, וההתנהגות הדינמית בטוחה וצפויה אך אינה ספורטיבית או מהנה כמו אצל חלק מהמתחרות.
• מערכת מולטימדיה יכולה להיות איטית בתגובותיה: למרות השיפורים, המערכת עדיין לא מהירה וחלקת תפעול כמו הטובות ביותר בשוק.

XII. בהשוואה למתחרות: איפה הקורסה עומדת?

כאמור, שוק הסופרמיני בישראל רווי במתחרות חזקות, ומיצובה של האופל קורסה מעניין. בהשוואה לאחותה לפלטפורמה, פיג'ו 208, הקורסה מציעה עיצוב חיצוני ופנימי שמרני וקונבנציונלי יותר. ה-208 מושכת יותר תשומת לב עם עיצוב ה-"טופר" וה-i-Cockpit הייחודי (גלגל הגה קטן ולוח מחוונים גבוה), אך תא הנוסעים של הקורסה עשוי להרגיש אינטואיטיבי יותר לתפעול עבור חלק מהנהגים. מבחינה מכאנית וטכנולוגית, הן דומות מאוד, כולל הגרסאות החשמליות (e-208 מול Corsa Electric). הבחירה ביניהן היא לרוב עניין של טעם אישי והעדפה עיצובית.

בהשוואה לרנו קליאו, הקורסה מרגישה מעט פחות מרווחת, במיוחד במושב האחורי. הקליאו מציעה גם תא נוסעים שמרגיש איכותי ובוגר יותר בחלק מהגרסאות. הקורסה, מנגד, מציעה אופציה חשמלית מלאה שאין לקליאו (שמציעה בישראל מנוע בנזין קטן או היברידי מלא). בהשוואה לצמד סיאט איביזה/פולקסווגן פולו, הקורסה מציעה עיצוב חיצוני אולי מעט יותר רענן (במיוחד אחרי מתיחת הפנים) ואופציה חשמלית. האיביזה והפולו מציעות בדרך כלל איכות חומרים והרכבה מעט גבוהה יותר, ותחושת נהיגה בוגרת ומוצקה, אם כי פחות זריזה מגרסת ה-130 כ"ס של הקורסה.

בהשוואה לטויוטה יאריס, הקרב הוא בעיקר בין יעילות היברידית מוכחת (יאריס) ליעילות חשמלית מלאה (קורסה-e) או יעילות טורבו-בנזין (קורסה בנזין). היאריס נהנית ממוניטין אמינות מצוין וצריכת דלק נמוכה מאוד בגרסה ההיברידית, אך היא פחות חזקה ופחות מאובזרת טכנולוגית מהקורסה ברמות הגימור המקבילות. תא הנוסעים של הקורסה מרגיש מודרני יותר. בהשוואה ליונדאי i20 או סקודה פאביה, הקורסה מציעה תחושה אירופאית יותר ואופציה חשמלית. ה-i20 והפאביה מציעות לרוב שימושיות טובה, מרווח פנים נדיב (במיוחד הפאביה) ותמורה טובה למחיר, אך יחידות ההנעה שלהן (בדרך כלל מנועי טורבו קטנים עם תיבות רובוטיות כפולות מצמדים) עשויות להרגיש פחות חלקות מהשילוב של מנוע ה-PureTech ותיבת ה-8 הילוכים האוטומטית של הקורסה.

XIII. סיכום ומסקנות: האם כדאי לקנות אופל קורסה?

האופל קורסה הנוכחית, במיוחד לאחר מתיחת הפנים, היא מכונית סופרמיני מודרנית, מאובזרת וראויה בהחלט. היא מציעה קפיצת מדרגה משמעותית לעומת הדור הקודם כמעט בכל תחום – עיצוב, טכנולוגיה, ביצועים, בטיחות ויעילות. חזית ה-"Vizor" החדשה העניקה לה מראה רענן ועדכני, ותא הנוסעים הטכנולוגי, עם צמד מסכים דיגיטליים ואבזור נדיב, מרגיש שייך למאה ה-21. יחידת ההנעה 1.2 טורבו בנזין מספקת ביצועים טובים ויעילות סבירה, אך גולת הכותרת היא הגרסה החשמלית, Corsa Electric, המציעה חבילה אטרקטיבית מאוד של ביצועים זריזים, נסיעה שקטה, טווח שימושי ועלויות תפעול נמוכות, וכל זאת במחיר תחרותי יחסית לשוק הרכב החשמלי בישראל.

עם זאת, הקורסה אינה חפה מחסרונות. איכות החומרים בחלקים מסוימים בתא הנוסעים עדיין מרגישה מעט פשוטה, המרווח במושב האחורי מוגבל, ונוחות הנסיעה על כבישים משובשים אינה מושלמת. חווית הנהיגה בטוחה וצפויה, אך חסרה את הריגוש או הברק שמציעות חלק מהמתחרות. בהשוואה למתחרות כמו פיג'ו 208 האופנתית, רנו קליאו המרווחת או טויוטה יאריס ההיברידית-חסכונית, הקורסה מציעה שילוב מאוזן של תכונות, עם דגש על עיצוב גרמני-מודרני, טכנולוגיה עדכנית, ואופציה חשמלית נגישה.

אז האם כדאי לקנות אופל קורסה? התשובה תלויה בצרכים ובהעדפות שלכם. אם אתם מחפשים מכונית סופרמיני אירופאית מודרנית, מאובזרת היטב, עם ביצועים טובים ויעילות אנרגטית (בין אם בבנזין או בחשמל), הקורסה היא בהחלט אופציה ששווה בדיקה מעמיקה. היא מתאימה במיוחד למי שמעריך עיצוב נקי ומאופק, טכנולוגיה עדכנית, וזריזות עירונית. הגרסה החשמלית, Corsa Electric, מומלצת במיוחד למי שמחפש להיכנס לעולם הרכב החשמלי במחיר נגיש יחסית, ומקבל בתמורה רכב קומפקטי, זריז וחסכוני מאוד לשימוש יומיומי. לעומת זאת, אם אתם זקוקים למרווח מרבי במושב האחורי, לנוחות נסיעה מושלמת על כל סוגי הדרך, או לחווית נהיגה ספורטיבית ומרגשת, ייתכן שתמצאו אופציות מתאימות יותר בקטגוריה. בסופו של דבר, הקורסה מציעה חבילה כוללת טובה ותחרותית, המצדיקה את מקומה כשחקנית רלוונטית וחשובה בשוק הסופרמיני הישראלי.