הגעת שבת בירושלים, ואתם צריכים להגיע לתל אביב. השקט הירושלמי יפה והכל, אבל לפעמים החיים (או הדודה מהמרכז) קוראים לנו לעיר הגדולה. אוטובוסים? רכבות? הם נחים בשבת הקדושה. אז מה עושים? פשוט מאוד. מגלים את הקסם של מוניות השירות. הכלי הצהוב-לבן הזה הוא התשובה שלכם. הוא פתרון התחבורה הלא רשמי אך היעיל ביותר בין שתי הערים בסוף השבוע. אבל רגע, מאיפה בדיוק הן יוצאות? בואו נצלול למדריך שיעשה לכם סדר.
נקודת המוצא המרכזית: כיכר ציון והסביבה
הלב הפועם של סצנת מוניות השירות מירושלים לתל אביב בשבת נמצא באזור כיכר ציון. כן, ממש שם, במרכז העיר התוסס (גם בשבת, בדרכו שלו). אל תחפשו תחנה מסודרת עם שלטים מוארים וסדרנים בחליפות. העסק הרבה יותר… אורגני. זה יותר אווירה של התארגנות ספונטנית מאשר טרמינל משוכלל.
רחוב יפו פינת ההמולה
המקום העיקרי שבו תמצאו את המוניות הוא לאורך רחוב יפו, בקטע שבין כיכר ציון לרחוב המלך ג'ורג'. לפעמים הן עומדות ממש ליד הכיכר, לפעמים קצת יותר מערבה. תזהו אותן לפי המראה המוכר – מרצדס ישנות יותר, טרנזיטים, ולפעמים גם דגמים חדשים יותר. סימן היכר נוסף וחשוב לא פחות: נהגים או עוזרים שעומדים ליד הרכב וקוראים בקול רם את היעד הנכסף: "תל אביב! תל אביב!". לפעמים אפילו תשמעו קריאות מתחרות מכמה כיוונים. זה חלק מהפולקלור.
מה קורה שם בעצם?
התמונה די פשוטה: מוניות חונות, נהגים ממתינים לנוסעים, ואנשים כמוכם עומדים ומחכים שהרכב הנכון יתמלא. זה מין שוק קטן של תחבורה. אתם ניגשים למונית שצועקים ממנה "תל אביב", שואלים אם יש מקום (בדרך כלל יש, עד שהיא מתמלאת), ומתיישבים. עכשיו מתחיל החלק המעניין – ההמתנה לשאר הנוסעים.
איך כל העסק הזה עובד בפועל?
אז הגעתם לאזור כיכר ציון, זיהיתם מונית לתל אביב והתיישבתם. מה הלאה?
המתנה בסבלנות (או שלא)
המונית תצא לדרך רק כשהיא מלאה. כמה זמן זה לוקח? ובכן, זו שאלת מיליון הדולר (או יותר נכון, ה-40-50 שקל של הנסיעה). זה יכול להיות חמש דקות, רבע שעה, חצי שעה, ולפעמים, בימים רגועים במיוחד, גם קצת יותר. זה הזמן להכיר את השכנים שלכם לנסיעה, לקרוא משהו בטלפון, או סתם לבהות באנשים שעוברים ברחוב. קחו את זה כחלק מהחוויה הירושלמית-שבתית.
התשלום: מזומן שולט!
כשהמונית מתמלאת או קרוב לכך, הנהג יתחיל לאסוף את התשלום. חשוב מאוד: הצטיידו במזומן. רוב הסיכויים שהנהג לא יקבל אשראי או ביט. המחיר קבוע יחסית, אבל הוא נוטה להיות מעט גבוה יותר ממחיר מונית שירות רגילה באמצע השבוע (בכל זאת, שבת). צפו לשלם סכום שנע בין 40 ל-55 ש"ח, תלוי ביום ובשעה. תמיד כדאי לשאול את הנהג או נוסעים אחרים לגבי המחיר המדויק כשאתם עולים.
המסלול ונקודת הסיום בתל אביב
ברגע שכולם שילמו והנהג מרוצה מכמות הנוסעים, יוצאים לדרך! המסלול הוא בדרך כלל ישיר דרך כביש 1. הנסיעה עצמה לוקחת כשעה, פלוס מינוס, תלוי בתנועה. איפה יורדים בתל אביב? בדרך כלל, נקודת ההורדה המרכזית היא באזור התחנה המרכזית החדשה של תל אביב (ברחוב לוינסקי או בסביבה) או לפעמים באזור תחנת רכבת סבידור מרכז (ארלוזורוב) וקניון עזריאלי. הנהג עשוי להסכים לעצור בנקודות נוספות על הציר המרכזי אם זה לא מאריך לו משמעותית את הדרך, אבל אל תבנו על שירות עד פתח הבית.
טיפים לנסיעה מוצלחת (ולשמירה על השפיות)
כמה עצות זהב שיהפכו את המסע שלכם לחלק יותר, ואולי אפילו מהנה:
סבלנות היא מילת המפתח
זכרו, שבת. הקצב אחר. המונית לא תצא עד שהיא מלאה, וזה יכול לקחת דקות ספורות או… ובכן, יותר. נשמו עמוק, תהנו מהאווירה הירושלמית, אולי תפטפטו עם שכניכם להמתנה. זה חלק מהחוויה. כמו לחכות בתור לפלאפל הכי שווה, רק שבסוף מקבלים נסיעה לתל אביב.
וודאו את היעד ושאלו שאלות
אל תתביישו לשאול את הנהג לאן בדיוק הוא נוסע בתל אביב (בדרך כלל זה לאזור התחנה המרכזית החדשה או עזריאלי/רכבת מרכז). שאלו גם הערכה גסה מתי הוא חושב שהמונית תתמלא ותצא. גם הנוסעים האחרים הם מקור מידע טוב. לפעמים מתפתחות שיחות שלמות סביב השאלה "נו, מתי כבר נוסעים?".
מזומן הוא המלך
דיברנו על זה, אבל נדגיש שוב: הכינו כסף מזומן, ועדיף בסכום מדויק או קרוב לכך. זה יחסוך לכם ולנהג זמן והתעסקות עם עודף. חיפוש כספומט בשבת בירושלים יכול להיות הרפתקה בפני עצמה.
גמישות בנקודת ההורדה
המונית לא תעשה לכם סיבוב פרטי עד פתח הבית בתל אביב. היא נוסעת במסלול קבוע יחסית ומורידה נוסעים בנקודות מרכזיות לאורכו. תכננו מראש איך אתם מגיעים מהנקודה הזו ליעד הסופי שלכם (אולי מונית ספיישל אחרת, אוטובוס אם השבת כבר יצאה, או הליכה נעימה).
מה לגבי כבודה?
תיק גב או מזוודה קטנה זה בדרך כלל בסדר גמור ומוצאים להם מקום. אם אתם מגיעים עם ארגזים, גלשן, או פסנתר כנף (טוב, אולי הגזמנו), קחו בחשבון שזה עלול להיות בעייתי או לדרוש תשלום נוסף. המקום במוניות האלה מוגבל. אם יש לכם הרבה ציוד, אולי כדאי לשקול אפשרויות אחרות או לדבר עם הנהג מראש.
עניין של תזמון
מתי הכי כדאי להגיע? קשה לדעת בוודאות. לפעמים בבוקר יש יותר תנועה והמוניות מתמלאות מהר יותר. לפעמים דווקא אחר הצהריים. לקראת צאת השבת, ייתכן שתהיה פחות פעילות כי חלק מהנהגים כבר מסיימים את יום העבודה. הכי טוב פשוט להגיע ולראות מה המצב.
למה בעצם מונית שירות בשבת? האווירה המיוחדת
מעבר לצורך הפרקטי, יש משהו מיוחד בנסיעה במונית שירות בשבת. זו חוויה ישראלית אותנטית. המונית הופכת למיקרוקוסמוס קטן: חיילים בדרך הביתה, צעירים שנוסעים לבלות, תיירים סקרנים, משפחות שנוסעות לבקר קרובים. לפעמים מתפתחות שיחות מעניינות, לפעמים כל אחד שקוע בעולמו. יש בזה משהו קהילתי, הרפתקה קטנה ומשותפת על כביש מספר 1, בניגוד לשקט המוחלט של הרכבת או האוטובוס (שגם ככה לא זמינים).
כמה דברים שחשוב לזכור
חשוב להדגיש: השירות הזה הוא פחות צפוי משירותי תחבורה רגילים באמצע השבוע. התדירות תלויה בכמות הנוסעים ובזמינות הנהגים. ייתכנו ימים שבהם תצטרכו לחכות יותר מהרגיל. המיקום המדויק של המוניות עשוי להשתנות במטרים ספורים לאורך הרחוב, אבל האזור הכללי (כיכר ציון ורחוב יפו) נשאר קבוע. אל תצפו ללוח זמנים מדויק או לשירות לקוחות מסודר – זה חלק מהקסם (או התירוץ) של העניין.
אז בפעם הבאה שאתם צריכים לקפוץ לירושלים או לחזור ממנה לתל אביב בשבת, אל תהססו. גשו לכיכר ציון, חפשו את הקריאות "תל אביב!", הצטיידו במזומן ובסבלנות, ותהנו מהדרך. זו אולי לא הדרך המפנקת ביותר, אבל היא בהחלט היעילה, הזמינה, ולפעמים אפילו המעניינת ביותר שיש בשבת. נסיעה טובה!