האם דודג' ראם דורשת רישיון מסוג ב'? – התשובה שתפתיע אתכם!

בואו נודה באמת.

כשאתם רואים דודג' ראם מתקרבת במראה הצדדית – הדבר הראשון שעובר לכם בראש זה לא "וואו, איזה יופי של יעילות דלק".

זה גם לא "איך ימצא חניה במרכז תל אביב?".

בדרך כלל, המחשבה הראשונה היא משהו כמו "אוי ואבוי, איזה ענק! כמה זה שוקל? ורגע… איזה רישיון צריך כדי לנהוג על הדבר הזה בכלל?".

השאלה הזאת מרחפת באוויר הרבה זמן. יש כאלה שבטוחים שמדובר במשאית לכל דבר, שדורשת רישיון C1 או אולי אפילו C.

אחרים שמעו שמשהו שם קצת שונה ממה שנראה לעין.

אם גם אתם התלבטתם, או אם סתם מעניין אתכם לדעת מה מסתתר מתחת למכסה המנוע (תרתי משמע) של הדרישה החוקית לרכבים מסוג זה, אתם בדיוק במקום הנכון.

אנחנו הולכים לשים את כל הקלפים על השולחן, לפזר את הערפל, ולהסביר בדיוק למה דווקא רכב שנראה כמו טנק קרב עלול להיות חוקי לנסיעה עם רישיון נהיגה שכולנו מכירים.

התשובה, אגב, הרבה יותר פשוטה ממה שחשבתם.

הענק האמריקאי והדילמה: רישיון B או משהו גדול יותר?

הדודג' ראם, במיוחד דגמי 1500 הפופולריים בישראל, הוא בהחלט לא מכונית מיני.

או מכונית משפחתית.

או ג'יפון.

או ג'יפ.

זה רכב גדול. מאד גדול.

עם ארגז מטען רציני, מנועים שמייצרים כוח של תחנת כוח קטנה, ונוכחות על הכביש שקשה לפספס.

באופן טבעי לחלוטין, הגודל הזה מעלה שאלות לגבי סוג הרישיון הנדרש לנהיגה בו.

הרי נהיגה ברכב פרטי רגיל דורשת רישיון מסוג B. קל ופשוט.

אבל ככל שהרכב גדל וכבד יותר, דרישות הרישיון הולכות ומשתנות.

משאית קטנה כבר דורשת C1, משאית גדולה C, אוטובוס D, וכן הלאה.

אז איפה הדודג' ראם, ה"טראק" האמריקאי האייקוני, משתלב בתמונה הזאת?

הסוד טמון במספר אחד: המשקל!

בואו נשים את הדברים על השולחן, בלי להתבלבל עם סוג המרכב (טנדר, משאית קלה וכו').

מה שקובע באופן כמעט בלעדי את סוג הרישיון הנדרש לרכב, לפחות בקטגוריות האלה, זה לא האורך שלו, גובהו, או כמה הוא נראה "קשוח".

זה גם לא כמה אנשים הוא יכול להסיע בתא הנוסעים.

הדבר המכריע הוא… המשקל.

ובאופן יותר מדויק: המשקל הכולל המותר שלו.

קוראים לזה בשפה מקצועית: "משקל כולל מותר" (מכמ"מ), או באנגלית Gross Vehicle Weight (GVW).

זהו המשקל המקסימלי שהרכב מורשה לשאת, כולל משקל הרכב עצמו (משקל העצמי), נוסעים, מטען, ואפילו אביזרים נוספים שמורכבים עליו.

מספר ה-GVW הזה חרוט על לוחית היצרן ברכב, ומופיע ברישיון הרכב.

והוא, חברים, המפתח לכל החידה.

כמה שוקלים הרישיונות שלנו בישראל?

• רישיון B: זהו הרישיון הנפוץ ביותר, "רישיון לרכב פרטי". הוא מאפשר לנהוג ברכבים פרטיים, רכבים מסחריים קלים, וטנדרים, בתנאי אחד מרכזי: המשקל הכולל המותר שלהם (GVW) אינו עולה על 4,000 קילוגרם (4 טון). הוא גם מגביל את מספר הנוסעים ל-8 בנוסף לנהג.
• רישיון C1: זהו "רישיון למשאית קלה". הוא נדרש לנהיגה ברכבים מסחריים כבדים יותר ומשאיות קלות, שהמשקל הכולל המותר שלהם (GVW) הוא מעל 4,000 קילוגרם ועד 12,000 קילוגרם (12 טון).
• רישיון C: "רישיון למשאית כבדה" – לרכבים מעל 12 טון.

אז כמו שאתם מבינים, כל הדיון על הדודג' ראם מתנקז לשאלה אחת:

איפה ה-GVW שלו נופל על הסקאלה הזאת?

המספר הקסום: 4000 ק"ג

הגבול הדק שבין רישיון B לרישיון C1 עומד, נכון להיום, על 4 טון.

4000 קילוגרם.

מספר שצריך לזכור אותו בעל פה כשמדברים על רכבים גדולים כמו טנדרים אמריקאים או מסחריות גדולות.

אם ה-GVW של הרכב *מתחת* ל-4000 ק"ג? מזל טוב, רישיון B מספיק.

אם ה-GVW של הרכב *מעל* ל-4000 ק"ג? נדרש רישיון C1.

פשוט. לא?

הפעימה של ראם: מה באמת המשקל הכולל שלו?

וכאן מגיע החלק המעניין, ולפעמים המפתיע, עבור רבים.

דגמי דודג' ראם 1500, שהם הנפוצים והפופולריים ביותר בישראל, מגיעים עם משקל כולל מותר (GVW) ש… נופל בדרך כלל מתחת ל-4,000 קילוגרם.

כן, קראתם נכון.

למרות הגודל, הנוכחות והיכולות, ה-GVW של דגמי ה-1500 (תלוי בדגם המדויק, רמת הגימור ושנת הייצור, אבל לרוב זה המצב) נע בטווח של סביב 3,200 ק"ג עד 3,500 ק"ג.

זה מספר שנמוך משמעותית מ-4 הטון שמשמשים כגבול.

וזה אומר משהו מאד משמעותי…

אז איזה רישיון צריך לדודג' ראם 1500? תנחשו שוב!

בהתאם לחוק הישראלי ולתקנות התעבורה, אם המשקל הכולל המותר של הדודג' ראם 1500 שלכם (בדקו ברישיון הרכב!) הוא עד 4,000 קילוגרם:

אתם צריכים בסך הכל… רישיון נהיגה מסוג B!

כן, אותו רישיון שאתם נוהגים איתו על טויוטה קורולה, מאזדה 3, או יונדאי איוניק.

מפתיע, נכון?

זה היתרון הגדול של דגמי ה-1500 וסיבה משמעותית לפופולריות שלהם בישראל, מעבר ליכולות והפוזה.

הם מאפשרים לנהוג ב"מפלצת" הזאת בלי הצורך להוציא רישיון C1, תהליך שלוקח זמן, עולה כסף, ומחייב לימודי נהיגה ספציפיים.

עכשיו, חשוב לסייג: מה קורה עם הדגמים הגדולים יותר? ראם 2500 או ראם 3500?

אה, אלה כבר סיפור אחר.

הם בנויים לעומסים כבדים יותר, המשקל העצמי שלהם גבוה יותר, וה-GVW שלהם עולה בהרבה על 4 טון.

דגמים אלה לרוב דורשים רישיון C1.

אז הקסם של רישיון B תקף בעיקר, אם כי לא בהכרח רק, לדגמי הראם 1500.

למה בעצם יש כל כך הרבה בלבול?

אם התשובה כל כך פשוטה וברורה (זה עניין של משקל!), אז למה כל כך הרבה אנשים עדיין מתלבטים ושואלים?

יש כמה סיבות טובות לבלבול הזה:

• גודל פיזי מול משקל חוקי: ראם 1500 פשוט נראה עצום. העין שלנו מתרגמת גודל למשקל, ולעיתים קרובות גם לדרישות רישיון מחמירות יותר. אנחנו רגילים שרכב גדול במיוחד הוא אוטומטית "משאית".
• הקשר ל"טראק" אמריקאי: בארה"ב, שבה הטנדרים האלה נולדו, יש קטגוריות משקל קצת שונות והרגלים שונים. המוניטין שלהם כ"משאיות עבודה" עובר גם לישראל, ועם המוניטין הזה מגיעה ההנחה לגבי רישיון כבד יותר.
• דגמים שונים ושינויים בתקנות: בעבר, אולי, היו דגמים או גרסאות שכן עברו את ה-4 טון. תקנות יכולות להשתנות (למרות שה-4 טון הוא די יציב בקטגוריה הזאת). מידע מיושן או לא מדויק תורם לבלבול.
• אביזרים והתאמות אישיות: תוספות אחרי יציאה מהמפעל (כמו מיגון כבד, מערכת גז גדולה, או ארגז כלים קבוע וכבד במיוחד) *יכולות* להשפיע על המשקל העצמי, אבל הן לרוב לא משנות את ה-GVW המותר, שנקבע על ידי היצרן ומשרד התחבורה בעת הרישוי. ה-GVW הוא מה שחשוב לרישיון.

בסופו של דבר, אנשים פשוט מסתכלים על רכב שאינו נראה כמו הרכבים "הרגילים" שנוהגים עליהם עם רישיון B, ומניחים שחייבת להיות דרישה מיוחדת.

מעבר לרישיון: מה עוד כדאי לדעת על ראם?

אחרי שפתרנו את חידת הרישיון, חשוב להבין שלהחזיק ולנהוג בדודג' ראם זה עדיין שונה מאד מלהחזיק ולנהוג ברכב פרטי קומפקטי.

רישיון B אמנם מאפשר לכם לנהוג בו, אבל יש עוד דברים שכדאי לקחת בחשבון:

צריכת דלק – חבר יקר בתחנת הדלק

מנועי ה-V8 ההמי העצומים של ראם 1500 (או אפילו מנועי V6 בדגמים מסוימים) לא בנויים לחיסכון. נקודה.

הם בנויים לכוח, למומנט, ולסיפוק מיידי של כל דרישה מהדוושה.

זה אומר שאתם תבלו לא מעט זמן איכות בתחנות דלק.

זו לא בהכרח בעיה, רק משהו להיות מודעים אליו ולהתקצב בהתאם.

אולי תגלו פינות נסתרות בדרך לתדלוק, מי יודע?

פארקינג – האתגר העירוני האולטימטיבי

האורך של ראם 1500, במיוחד בגרסאות הקרו קאב (Crew Cab) הפופולריות עם תא נוסעים גדול וארגז סטנדרטי, הוא משמעותי.

חניה במקביל ברחובות צפופים יכולה להיות משימה מאתגרת, וגם בחניונים תת-קרקעיים צריך לשים לב טוב טוב לעמודים, קירות, ורכבים חונים אחרים.

זה דורש קצת יותר תשומת לב ותכנון מראש, אבל בהחלט אפשרי עם קצת תרגול ומצלמות רוורס.

תחזוקה ועלויות – השקעה בעוצמה

רכב גדול וחזק פירושו לרוב גם עלויות תחזוקה גבוהות יותר מאשר רכב פרטי סטנדרטי.

חלפים יכולים להיות יקרים יותר, הצמיגים גדולים ויקרים יותר, וטיפולים שוטפים עלולים לעלות יותר.

מצד שני, אתם מקבלים בתמורה רכב עם יכולות מטורפות, שמעט מאד רכבים אחרים על הכביש יכולים להשתוות אליהן.

זה עניין של סדר עדיפויות והבנה שרכב כזה הוא השקעה.

ביטוח – הגודל משנה גם כאן

פוליסות ביטוח (חובה ומקיף) לראם 1500 נוטות להיות יקרות יותר מאשר לרכב פרטי ממוצע.

זה נובע משילוב של גורמים: ערך הרכב, עלויות תיקון פוטנציאליות (חלפים יקרים, מוסכים מתמחים), וגם סטטיסטיקות תביעות (לפעמים קשור לנפח מנוע גדול או לסוג השימוש ברכב).

כמו בתחזוקה, זה חלק מעלות הבעלות על רכב כזה.

יכולת גרירה – היתרון הענק באמת

אם יש סיבה אחת מרכזית (מעבר לפוזה) שאנשים קונים ראם 1500, זו לרוב יכולת הגרירה שלו.

הוא נועד לגרור נגררים כבדים, סירות, קרוואנים, ועוד.

וזו נקודה חשובה שקשורה שוב למשקל, אבל הפעם למשקל אחר: המשקל הכולל המורשה של הרכב + הנגרר.

זה נקרא Gross Combined Weight Rating (GCWR).

לראם 1500 יש GCWR גבוה מאד.

האם גרירת מטען כבד מחייבת רישיון C1? לאו דווקא!

תקנות הרישוי לגרירה מורכבות יותר ומתייחסות לשילוב של GVW הרכב הגורר, משקל הנגרר, וה-GCWR.

אבל בגדול, רישיון B מאפשר גרירה של נגרר עד משקל מסוים (לרוב 1500 ק"ג, עם אפשרות ליותר בתנאים מסוימים ובהיתר מיוחד).

גרירת נגרר כבד מאד (למשל, קרוואן גדול שמשקלו עולה על הגבולות האלה) *כן* עשויה לדרוש היתר גרירה מיוחד ואף רישיון מדרגה גבוהה יותר, ללא קשר ל-GVW של הראם עצמו.

אבל נהיגה *ברכב עצמו* עם רישיון B – כפי שקבענו – תלויה אך ורק ב-GVW שלו (שברוב דגמי ה-1500 הוא מתחת ל-4 טון).

אז, האם ראם 1500 מתאים לכם?

אם אתם צריכים רכב עם יכולות גרירה והעמסה משמעותיות, נוכחות בלתי מתפשרת, ולא חוששים מעלויות אחזקה וצריכת דלק גבוהות יחסית – ראם 1500 יכול להיות אופציה מצוינת.

העובדה שהוא בדרך כלל דורש רק רישיון B הופכת אותו לנגיש הרבה יותר ממה שרבים חושבים.

אתם מקבלים את המראה, התחושה והיכולות של "משאית" אמריקאית, בלי הצורך להתמודד עם תהליך הוצאת רישיון C1.

זה שילוב מנצח עבור מי שהצרכים והרצונות שלו מתאימים.

אבל חשוב לזכור: זה לא רק הרישיון. זה גם גודל הרכב עצמו, עלויות התפעול, ויכולת ההסתגלות שלכם לנהיגה ברכב כזה במציאות הישראלית (חניה, כבישים צרים וכו').

בשורה התחתונה, חידת הרישיון נפתרה – לרוב, רישיון B מספיק לדודג' ראם 1500.

עכשיו אתם יודעים את האמת, ויכולים להחליט אם הענק העדין הזה (במובן הרישויי לפחות) הוא הרכב הבא שלכם.

---

שאלות ותשובות קצרות: מה עוד אתם חייבים לדעת?

ש: מאיפה אני יודע מה המשקל הכולל המותר (GVW) הספציפי של ראם 1500 שאני מעוניין בו?

ת: המידע הזה מופיע ברישיון הרכב של הרכב הספציפי. אם אתם בוחנים רכב לקנייה, בקשו לראות את הרישיון. המספר יופיע תחת "משקל כולל מותר" או "מכמ"מ". תמיד בדקו זאת ספציפית לרכב המדובר.

ש: האם מילוי הארגז במטען או העלאת נוסעים כבדים לרכב יכול לשנות את דרישת הרישיון מ-B ל-C1?

ת: לא. דרישת הרישיון נקבעת על פי המשקל הכולל המותר (GVW) של הרכב כפי שהוא רשום ברישיון הרכב (שנקבע על ידי היצרן ומשרד התחבורה). אם תעמיסו את הרכב מעבר ל-GVW המותר, אתם עוברים על חוקי התעבורה לגבי העמסת יתר, אבל זה לא משנה את סוג הרישיון שאתם נדרשים לו כדי לנהוג ברכב כשהוא אינו עמוס יתר על המידה.

ש: מה לגבי גרירת נגרר? האם זה מחייב רישיון C1 או היתר מיוחד?

ת: נהיגה ברכב + נגרר תלויה במשקל הכולל המשולב (GCWR). רישיון B מאפשר גרירת נגררים קלים עד משקל מסוים (לרוב 1500 ק"ג, אבל יש סייגים והיתרים מיוחדים). גרירת נגרר כבד יותר (למשל, קרוואן גדול וכבד) עשויה לדרוש היתר גרירה מתאים (שמקבלים ממשרד התחבורה לאחר התקנת וו גרירה תקני ובדיקה) ואף רישיון נהיגה מדרגה גבוהה יותר, תלוי במשקל הנגרר וה-GCWR הכולל.

ש: האם יש דגמי ראם 1500 שכן דורשים רישיון C1?

ת: ייתכנו גרסאות או שנות ייצור ספציפיות (לרוב קשורות ליבוא מקביל, גרסאות עבודה מיוחדות, או שנות ייצור ישנות עם תקנות שונות) שה-GVW שלהן עובר את ה-4 טון. לכן, תמיד חובה לבדוק את ה-GVW ברישיון הרכב הספציפי שאתם מתעניינים בו. אבל ככלל אצבע, רוב דגמי הראם 1500 הנפוצים בישראל נופלים בקטגוריית B.

ש: מה ההבדל בין משקל עצמי למשקל כולל מותר (GVW)?

ת: משקל עצמי זה משקל הרכב ללא נוסעים, מטען או נגרר (לרוב כולל דלק ונוזלים). משקל כולל מותר (GVW) זה המשקל המקסימלי שהרכב מורשה לשקול כשהוא עמוס במלואו (רכב + נוסעים + מטען), כפי שנקבע על ידי היצרן ורשויות הרישוי. דרישת הרישיון (B מול C1) מתייחסת ל-GVW.

ש: האם גיל הרישיון משפיע? למשל, נהג צעיר עם רישיון B יכול לנהוג על ראם 1500?

ת: כל עוד הרישיון מסוג B תקף ולנהג אין מגבלות מיוחדות אחרות (כמו תקופת מלווה אם הוא נהג חדש שרק קיבל את הרישיון), סוג הרישיון (B) מתאים לנהיגה בראם 1500 עם GVW של עד 4 טון, ללא קשר לגיל הנהג או ותק הרישיון.

---

אז הנה לכם התשובה המלאה, המנומקת והחד-משמעית (ברוב המקרים לפחות!).

דודג' ראם 1500, למרות המראה המאסיבי שלו, הוא במרבית המכריעה של המקרים רכב שניתן לנהוג בו עם רישיון נהיגה מסוג B.

זה פותח עולם של אפשרויות למי שחולם על "הטראק האמריקאי" האולטימטיבי, בלי להיכנס למאבק הוצאת רישיון C1.

זכרו תמיד לבדוק את רישיון הרכב הספציפי שמעניין אתכם כדי לוודא את ה-GVW שלו.

ועכשיו, כשהרישיון מאחוריכם, נשאר רק לבחור את הצבע, רמת הגימור, ולהתחיל לתכנן את הטיולים הבאים… או סתם ליהנות מהנוכחות על הכביש.

סעו בזהירות ובכיף!