הגיר הרובוטי של קיה: האמת שאתם חייבים לדעת (ולא, זה לא מסובך כמו שחושבים!)
טוב, בואו נודה על האמת.
מנועים זה סקסי.
סוסים, מומנט, יצרנים זורקים מספרים לאוויר.
וכולנו מתלהבים.
אבל יש רכיב אחד ברכב שרוב האנשים לא באמת מבינים.
הוא שם.
הוא עושה את העבודה.
הוא אחראי על זה שהכוח יגיע מהמנוע לגלגלים.
והוא קצת נשאר בצל.
כן, אני מדבר על תיבת ההילוכים.
ובשנים האחרונות, קיה (ועוד כמה חברות טובות) התחילה לשחק עם משהו קצת שונה.
משהו מהיר.
משהו יעיל.
משהו שקצת מבלבל אנשים.
הגיר הרובוטי כפול המצמדים.
ואם יש לכם קיה חדשה יחסית, או שאתם מתלבטים אם לקנות אחת כזאת, אתם חייבים להבין מה קורה שם מתחת למכסה המנוע.
כי זה לא סתם גיר אוטומטי רגיל.
ובטח שלא גיר ידני משעמם.
זה שילוב גאוני (או מטורף, תלוי את מי שואלים) שמשנה את כל חווית הנהיגה.
בואו נצלול פנימה.
נגלה לכם את כל הסודות.
ובסוף, אני מבטיח לכם, תבינו בדיוק למה קיה הלכה דווקא לכיוון הזה, ואיך אתם מרוויחים מזה הכי הרבה.
או לפחות, תבינו איך לדאוג לו כמו שצריך.
מה לעזאזל זה גיר רובוטי כפול מצמדים? בואו נפרק את המפלצת (בקטנה!)
טוב, אז תחשבו על גיר ידני רגיל.
יש לו מצמד אחד, נכון?
לוחצים, משלבים הילוך, עוזבים, נוסעים.
פשוט.
עכשיו תחשבו על גיר אוטומטי ישן וטוב (המרת מומנט).
הוא קצת יותר עצלן, לפעמים מרגיש שהוא "מחליק" קצת.
אבל נוח לעיר.
מה אם היינו לוקחים את היתרונות של שניהם ומשלבים אותם?
את המהירות והיעילות של הידני.
עם הנוחות של האוטומטי.
זה הרעיון מאחורי גיר כפול מצמדים (Dual-Clutch Transmission או DCT באנגלית).
רק שבמקום מצמד אחד, יש לו… ניחשתם נכון.
שניים!
שתי תיבות הילוכים "כמעט" נפרדות, אחת להילוכים הזוגיים (2, 4, 6) ואחת לאי-זוגיים (1, 3, 5, 7).
לכל אחת מצמד משלה.
במקום רובוט אחד שמחליף בשבילכם הילוכים בגיר ידני (גיר רובוטי רגיל), כאן יש שני מצמדים שעובדים יחד.
איך קיה גרמה לשני המצמדים האלה להתנהג יפה? הקסם הפנימי!
אז איך זה עובד בפועל?
בזמן שאתם נוסעים בהילוך הראשון, המצמד של ההילוכים האי-זוגיים מחובר.
והמצמד השני?
הוא כבר מחכה.
משלב את ההילוך השני.
ברגע שהמחשב מחליט שצריך לעבור הילוך, הוא פשוט… מחליף מצמדים.
המצמד של הילוך 1 מתנתק, והמצמד של הילוך 2 מחובר.
בלי הפסקה כמעט.
בלי איבוד כוח.
זה קורה בשבריר שנייה.
ואז בזמן שאתם נוסעים בהילוך 2, המצמד של ההילוכים האי-זוגיים כבר מחכה עם הילוך 3.
וככה הלאה.
זה כמו שיש לכם עוזר אישי בתוך הגיר שתמיד מכין את ההילוך הבא.
בין אם זה למעלה או למטה.
זה מה שהופך את הגירים האלה לכל כך מהירים.
ולפעמים… קצת דרמטיים במהירויות נמוכות. אבל נגיע לזה.
למה קיה הלכה על זה? 3 סיבות עיקריות (פלוס אחת בונוס קטנה)
יצרני רכב לא בוחרים טכנולוגיה סתם ככה.
בטח לא משהו מורכב יחסית כמו DCT.
יש סיבות טובות מאחורי זה.
ובמקרה של קיה (ויונדאי אחותה), הן די ברורות:
1. יעילות בדלק: בגלל שההילוכים מתחלפים כל כך מהר ויש מעט מאוד איבוד כוח בתהליך, הגיר הרובוטי כפול המצמדים פשוט יעיל יותר מבחינת צריכת דלק. הוא שומר את המנוע באזור היעיל שלו. ובעולם שבו כל גרם פליטה חשוב, וכל שקל על דלק כואב, זה יתרון ענק.
2. ביצועים וספורטיביות: המעברים המהירים בין ההילוכים מרגישים ספורטיביים יותר. הרכב מגיב מהר יותר ללחיצה על הגז. זה נותן תחושה דינמית יותר, במיוחד בדגמים שמיועדים להיות קצת יותר שובבים (כמו ה-GT ליין, לדוגמה). מי לא אוהב שהאוטו מרגיש זריז?
3. קומפקטיות ומשקל: בדרך כלל, תיבת DCT יכולה להיות קומפקטית וקלה יותר מתיבת הילוכים אוטומטית קלאסית עם ממיר מומנט. פחות משקל = ביצועים טובים יותר ויעילות טובה יותר. ניצחון-ניצחון.
ועכשיו הבונוס הקטן: שליטה! הגיר הזה מאפשר שליטה מדויקת יותר על ההילוכים. ביג דייל לא רק לביצועים, אלא גם למערכות עזר לנהג כמו בקרת שיוט אדפטיבית, שצריכות לתקשר עם הגיר באופן מדויק כדי לשמור על מרחק או לשמור על מהירות קבועה בירידות.
הצד השני של המטבע: האם יש לגיר הזה נפש עדינה? איך להתנהג איתו ביום יום?
אוקיי, אז הבנו שהוא מהיר, יעיל, ונשמע כמו הדבר הכי טוב מאז המצאת הגלגל.
אבל כמו כל טכנולוגיה מתקדמת, גם לו יש… נקודות הדגשה מיוחדות.
במיוחד במהירויות נמוכות, זחילה בפקק, או תמרוני חניה איטיים.
שם, לפעמים, המעברים בין המצמדים יכולים להרגיש קצת פחות חלקים מגיר אוטומטי רגיל.
זה לא בהכרח תקלה!
זה פשוט האופי שלו.
הוא מעדיף לנעול את המצמדים ולהתחיל לנסוע.
הוא לא אוהב "להחליק" כמו גיר אוטומטי עם ממיר מומנט.
זה כמו להשוות בין רקדן בלט קלאסי לרקדן ברייקדאנס. שניהם מדהימים, פשוט התנועות שונות.
5 טיפים שווים לזהב לנהיגה עם גיר DCT של קיה (ואף מילה על "עדינות יתר")
אז איך חיים בשלום עם הגיר המהיר הזה?
זה פשוט, ברגע שמבינים את הראש שלו.
הנה כמה טיפים שיעשו לכם את החיים קלים יותר:
1. זחילה בפקק? אל תעמדו על הבלם ועל הגז ביחד! נשמע ברור, נכון? אבל בגיר DCT זה קריטי במיוחד. אם אתם זוחלים לאט מאוד, עדיף פשוט לשחרר את הבלם בעדינות ולתת לרכב להתגלגל בקצב איטי עם כוח הסרק. לחיצות עדינות וקצרות על הבלם כדי לשלוט במהירות. זה מונע מהמצמדים להתחבר ולהתנתק שוב ושוב באופן מיותר, מה שיכול לגרום לבלאי מוקדם.
2. חניה ותמרונים איטיים: אותו רעיון כמו בפקק. השתמשו יותר בבלימת מנוע (ע"י שחרור הבלם) ופחות בלחיצות חזקות ומהירות על הגז. המטרה היא לאפשר למצמדים להתחבר בצורה חלקה ולהישאר מחוברים ככל האפשר. זה ימנע את ה"קפיצות" הקטנות האלה שמרגישים לפעמים.
3. עליות תלולות וחניה בשיפוע: כאן הגיר צריך קצת יותר עזרה. אם אתם מתחילים נסיעה בעליה תלולה, תנו טיפה יותר גז בהתחלה כדי שהמצמדים ינעלו מהר ובצורה ברורה. אותו דבר אם אתם מתמרנים בחניה בשיפוע. אל תפחדו ללחוץ טיפה יותר חזק על הגז ממה שהייתם עושים עם גיר אוטומטי רגיל במצב כזה. הוא צריך את הכוח כדי לנעול כמו שצריך.
4. עמידה ברמזור אדום ארוך? העבירו ל-N. כן, כמו פעם. בגיר אוטומטי רגיל זה פחות קריטי, אבל בגיר DCT, כשהוא ב-D ועומד במקום, המצמדים עדיין… קצת עובדים. קצת מתאמצים. ע"י העברה ל-N אתם פשוט מורידים עומס מיותר מהמערכת. כשהאור מתחלף, פשוט חזרה ל-D וסעו לשלום. זה תורם לאורך החיים של המצמדים.
5. כשהרכב קר מאוד בבוקר: בדומה למנוע שצריך להתחמם, גם הגיר צריך להגיע לטמפרטורת עבודה אופטימלית. בידוד קצר בתחילת הנסיעה, נהיגה רגועה ועל סל"ד נמוך, תאפשר לשמן בגיר להתחמם ולהגיע לכל הפינות. זה משפר את החלקה של המצמדים וההילוכים כשהם קרים.
תחזוקה זה לא מילה גסה! איך לשמור על הגיר הנהדר הזה?
טוב, אז הבנו איך לנהוג איתו.
עכשיו, איך דואגים לו מבחינה טכנית?
זה פשוט.
עוקבים אחרי הוראות היצרן.
בספר הרכב של קיה שלכם, מופיע מתי צריך להחליף שמן גיר.
וזה חשוב.
מאוד חשוב.
אל תדלגו על הטיפול הזה.
שמן הגיר הוא הדם של המערכת הזאת.
הוא משמן, הוא מקרר, והוא שומר על כל החלקים הנעים לעבוד כמו שצריך.
שמן ישן או מלוכלך יכול לגרום לבלאי מוקדם.
אז כן, אולי זה נשמע כמו הוצאה, אבל זה כלום לעומת עלות תיקון גיר.
שימו לב אם יש דגמים ספציפיים של קיה עם מרווח טיפולים שונה לגיר.
זה משתנה לפעמים.
מוסך מורשה שמכיר את הרכב הספציפי שלכם זה תמיד המלצה חמה.
הם יודעים בדיוק איזה שמן לשים (יש סוגים שונים לגירים שונים), וכמה לשים.
פרטים קטנים כאלה עושים את ההבדל.
שאלות שחייבים לשאול (והתשובות, כמובן)
ש: האם הגיר הרובוטי כפול המצמדים של קיה אמין?
ת: כמו כל מערכת מורכבת ברכב מודרני, האמינות תלויה בתחזוקה נכונה ונהיגה מתאימה. קיה השקיעה המון בפיתוח ושיפור הגירים האלה לאורך השנים. ברוב המקרים, עם טיפולים בזמן ונהיגה ע"פ ההמלצות שנתנו כאן, הוא יעבוד מצוין לאורך שנים רבות. אם שומעים סיפורים על תקלות, כדאי לבדוק אם הרכב עבר את הטיפולים בזמן ואם הנהיגה התאימה לאופי הגיר.
ש: מרגיש שהרכב "רועד" קצת בהילוך ראשון במהירות ממש נמוכה. האם זו תקלה?
ת: לא בהכרח! כפי שהסברנו, בגיר DCT במהירויות נמוכות מאוד או בזחילה, המצמדים מתחברים ומתנתקים בתדירות גבוהה יותר. לפעמים זה מורגש כמעין "רעידות" או "קפיצות" קלות. זה בדרך כלל אופייני לגיר הזה ואינו מעיד על תקלה. אם זה חמור מאוד או מלווה ברעשים חריגים, שווה לבדוק, אבל רעידות קלות הן חלק מהעניין.
ש: האם אפשר לגרור עם רכב שיש לו גיר כזה?
ת: כן, בהחלט אפשר, אבל חייבים לעקוב אחרי הוראות היצרן בספר הרכב לגבי משקל הגרירה המותר והמלצות ספציפיות (לפעמים אסור לגרור בעליות תלולות מאוד או למרחקים ארוכים מאוד). גרירה מעמיסה יותר על הגיר והמצמדים, אז הקפדה על המגבלות חשובה ביותר.
ש: האם יש הבדל בין גיר DCT עם מצמדים יבשים לגיר עם מצמדים רטובים? בקיה יש איזה סוג?
ת: שאלה מצוינת! כן, יש הבדל. גיר עם מצמדים רטובים (ששקועים בשמן) בדרך כלל יכול להתמודד עם עומסים גבוהים יותר, להתחמם פחות, ולכן נחשב עמיד יותר בפקקים ובתנאי נהיגה קשים. מצמדים יבשים יעילים יותר מבחינת צריכת דלק, אבל פחות עמידים בחום. קיה משתמשת בשני הסוגים, תלוי בדגם ובמנוע. דגמים קטנים יותר ופחות חזקים לרוב יגיעו עם מצמדים יבשים (כמו גיר 7DCT), ודגמים גדולים או חזקים יותר עשויים להגיע עם מצמדים רטובים. חשוב לבדוק בספר הרכב של הדגם הספציפי שלכם.
ש: האם צריך לעשות "למידה" לגיר אוטומטי אחרי ניתוק מצבר או משהו כזה?
ת: בגירים מודרניים, המחשב של הגיר לומד את סגנון הנהיגה שלכם ומתאים את עצמו. לפעמים, אחרי ניתוק מצבר ארוך, הגיר "מאבד" את הלמידה הזאת ויכול להיות שתרגישו שההילוכים מתחלפים קצת שונה לזמן קצר עד שהמחשב ילמד מחדש את ההרגלים שלכם. בדרך כלל אין צורך בפעולה יזומה מצידכם, פשוט תמשיכו לנהוג כרגיל והוא יסתדר לבד.
ש: מה מרגישים אם המצמדים מתחילים להישחק?
ת: סימנים שכיחים יכולים לכלול תחושת החלקה בזמן האצה (הסל"ד עולה אבל הרכב לא מאיץ בהתאם), קושי או השתהות בשילוב הילוכים (במיוחד בהתחלת נסיעה), רעידות חזקות או חריגות במהירויות נמוכות, או ריח שרוף שמגיע מהרכב (שמזכיר לפעמים ריח של מצמד שרוף בגיר ידני). אם אתם חווים אחד או יותר מהסימנים האלה, כדאי לגשת למוסך לבדיקה.
העתיד כבר כאן? לאן הטכנולוגיה הזאת הולכת?
עם המעבר לרכבים חשמליים, תיבות הילוכים מורכבות כמו DCT הולכות בהדרגה לעבור שינויים או אפילו להיעלם בחלק מהדגמים (רכב חשמלי לרוב צריך גיר פשוט בהרבה, אם בכלל).
אבל בעולם של מנועי בעירה פנימית והיברידיות, הגיר הרובוטי כפול המצמדים כנראה יישאר איתנו עוד זמן מה.
הוא עדיין מספק את השילוב המנצח של יעילות וביצועים, וקיה (ויונדאי) ממשיכות לשכלל אותו.
ראינו גירים כאלה עם 8 הילוכים, ומי יודע לאן זה יתפתח הלאה.
אז גם אם המגמה היא חשמל, הגיר הזה עדיין רלוונטי מאוד לעשרות אם לא מאות אלפי רכבים על הכביש היום, ורבים שימשיכו להימכר בשנים הקרובות.
בשורה התחתונה: לא לפחד, רק להבין!
אז הגיר הרובוטי כפול המצמדים בקיה שלכם הוא לא איזה מדע טילים.
הוא פשוט דרך קצת שונה להעביר כוח לגלגלים.
מהיר יותר.
יעיל יותר.
ולפעמים, דורש מכם הבנה קטנה של איך הוא עובד כדי לחיות איתו בשלום.
תנהגו בעדינות במהירויות נמוכות.
תעשו את הטיפולים בזמן (במיוחד את החלפת שמן הגיר!).
ואל תפחדו לשאול שאלות אם משהו מרגיש לכם חריג.
הוא נותן חווית נהיגה כיפית ודינמית, והוא חלק חשוב מהיכולות של הרכב שלכם.
עכשיו שאתם מבינים אותו קצת יותר טוב, אתם יכולים ליהנות מהנסיעה בראש שקט.
כי ידע זה כוח.
ובמקרה הזה, גם יעילות וביצועים.
סעו בזהירות, ותיהנו מהגיר המהיר והחכם שלכם!