נסעתם בכביש. הרגשתם לרגע שהרגל קצת כבדה על הגז. פתאום, הבזק אור! או שאולי לא היה הבזק? אולי זה היה רק הדמיון? הלב מתחיל לדפוק. המחשבות רצות. האם מצלמת המהירות תפסה אותי? האם אני הולך לקבל בדואר "מתנה" יקרה ולא רצויה? זו תחושה מוכרת לנהגים רבים. לחץ קטן בבטן. אי וודאות שמלווה אותנו לפעמים ימים. אז בואו נעשה סדר בבלאגן. ננסה להבין יחד איך באמת אפשר לדעת. האם יש סימנים מובהקים? או שזה פשוט משחק ניחושים עד שהדו"ח מגיע… או לא מגיע?
קודם כל, בואו נכיר את "החשודים" המרכזיים
לא כל מצלמה על עמוד היא מצלמת מהירות. יש מצלמות תנועה, מצלמות אבטחה, ועוד. מצלמות המהירות שרלוונטיות לנו מתחלקות לכמה סוגים עיקריים:
מצלמות גאטסו (Gatso) או א3
אלו המצלמות הכתומות המוכרות. הן משתמשות בלולאות שמוטמנות בכביש כדי למדוד את המהירות בין שתי נקודות. אם עברתם את המהירות המותרת, המצלמה תופעל.
מצלמות רדאר ולייזר
אלו יכולות להיות נייחות או ניידות (מופעלות על ידי שוטר). הן משתמשות בגלי רדאר או קרן לייזר כדי למדוד את מהירות הרכב באופן מיידי.
מצלמות רמזור "חכמות"
חלק ממצלמות הרמזור לא רק תופסות נהגים שעוברים באדום, אלא גם מודדות מהירות. נסעתם מהר מדי וגם עברתם באדום? צפו לדאבל טראבל.
האם הבזק (פלאש) הוא סימן ודאי? מיתוסים מול מציאות
ראיתם פלאש? זהו כנראה הסימן הברור ביותר שמשהו קרה. אבל, האם זה תמיד אומר שצולמתם ושתקבלו דו"ח? לא בהכרח.
הבזק בלילה לעומת הבזק ביום
בלילה: הפלאש חזק וברור. קשה לפספס אותו. הוא נועד להאיר את הרכב ואת לוחית הרישוי כדי שהצילום יהיה ברור מספיק.
ביום: גם ביום מצלמות רבות (בעיקר גאטסו) משתמשות בפלאש כדי להבטיח תמונה איכותית, גם אם יש אור שמש חזק. הפלאש ביום עשוי להיות פחות מורגש, לפעמים כמו נצנוץ קל בזווית העין. קל לפספס אותו.
האם כל מצלמה מבזיקה?
לא כל מצלמה משתמשת בפלאש הנראה לעין. יש מצלמות המשתמשות בתאורת אינפרא-אדום (IR), שהיא בלתי נראית לעין האנושית. במקרה כזה, המצלמה יכולה לצלם אתכם גם בלי שתבחינו בהבזק כלשהו, במיוחד בלילה.
ראיתי פלאש, האם בטוח אקבל דו"ח?
לא ב-100%. לפעמים המצלמה מבזיקה לבדיקה עצמית. לפעמים היא מצלמת רכב אחר שנסע לידכם או בנתיב הנגדי. ולפעמים, גם אם צולמתם, ייתכן שהתמונה לא תהיה איכותית מספיק לעיבוד (למשל, לוחית רישוי מוסתרת או מטושטשת), או שהכיול של המצלמה לא היה תקין באותו רגע. אז פלאש הוא סימן מחשיד חזק, אבל לא גזר דין סופי.
סימנים מיידיים נוספים (או היעדרם)
מלבד הפלאש, יש עוד כמה דברים שאולי קלטתם בזמן אמת:
- זיהיתם את המצלמה עצמה: אם אתם מכירים את מיקומי המצלמות הקבועות או אם הבחנתם במצלמה ניידת או בשוטר עם אקדח לייזר, זה מגביר את החשד.
- תחושת בטן: לפעמים פשוט מרגישים שעברתם את המהירות ליד מצלמה. למרות שזו לא הוכחה, כדאי לקחת את התחושה בחשבון (אבל לא להיכנס לפאניקה).
- אין שום דבר מיידי: חשוב לזכור שמצלמת מהירות אוטומטית לא תפעיל סירנה ולא תשלח לכם הודעת SMS באותו רגע. הפעולה שקטה ואוטומטית.
ברוב המקרים, לא יהיו לכם סימנים ודאיים ברגע העבירה עצמה, מלבד אולי הפלאש.
האמת המרה: רק הדוור יודע (בדרך כלל)
אז ראיתם פלאש, או שאתם סתם חושדים. מה עכשיו? עכשיו מתחיל משחק ההמתנה. הדרך הכמעט יחידה לדעת בוודאות אם מצלמת מהירות צילמה אתכם וזה תורגם לדו"ח, היא לקבל מכתב רשום בדואר ממשטרת ישראל.
כמה זמן זה לוקח?
זה יכול לקחת זמן. התהליך כולל שליפת התמונה, אימות הפרטים, זיהוי בעל הרכב לפי מספר הרישוי, הפקת הדו"ח ושליחתו בדואר רשום. זה יכול לקחת מספר שבועות, ולפעמים אפילו מספר חודשים (במקרים מסוימים עד 4 חודשים לפי חוק מהעבירה, ולפעמים אף יותר אם יש נסיבות מיוחדות). אל תופתעו אם כבר שכחתם מהאירוע ופתאום מגיע הדו"ח.
למה זה לוקח כל כך הרבה זמן?
המשטרה צריכה לוודא שהצילום תקין, שלוחית הרישוי ברורה, שהמהירות שנמדדה אכן מהווה עבירה, ולאמת את פרטי בעל הרכב הרשום במשרד הרישוי. זה תהליך בירוקרטי שלוקח זמן.
מה אם הדו"ח לא מגיע?
אם עברו 4-6 חודשים ולא קיבלתם כלום, יש סיכוי טוב ש:
- לא נתפסתם מלכתחילה.
- היה פלאש, אבל הוחלט לא להפיק דו"ח (תמונה לא ברורה, כיול לא תקין וכו').
- היה צילום, אבל מסיבה כלשהי הדו"ח לא נשלח או אבד בדרך (נדיר יותר, אבל קורה).
- כתובתכם במשרד הרישוי אינה מעודכנת (וזו אחריותכם לעדכן!).
בכל מקרה, העיקר הוא לא לפתח ציפיות. חכו בסבלנות.
אפשר לבדוק איפשהו אם צולמתי? אולי באינטרנט?
זו שאלה נפוצה. התשובה הקצרה היא: בדרך כלל לא. בניגוד לדו"חות חניה שניתן לפעמים לבדוק באתר העירייה, אין מערכת מקוונת שמאפשרת לנהגים לבדוק באופן יזום אם צולמו על ידי מצלמת מהירות לפני שהדו"ח נשלח אליהם. המידע הזה נמצא במערכות המשטרה והוא הופך לזמין לכם רק עם קבלת הדו"ח הרשמי בדואר.
אז, התשובה הפרקטית היא שצריך פשוט לחכות לדואר. אין קיצורי דרך.
הכי טוב: פשוט לא להצטלם מלכתחילה!
במקום לשבור את הראש אם צולמתם או לא, הדרך הטובה ביותר היא למנוע את המצב הזה מראש. איך עושים את זה? כמה טיפים פשוטים:
- שימו לב למהירות המותרת: זה נשמע בנאלי, אבל רוב הדו"חות ניתנים פשוט כי נהגים לא שמו לב לתמרור או נסחפו קצת מעל המותר. הרימו את העיניים ושימו לב לשילוט.
- השתמשו באפליקציות ניווט: אפליקציות כמו Waze (או אחרות) מתריעות בדרך כלל על מצלמות מהירות קבועות ואפילו על דיווחי משתמשים על מצלמות ניידות או שוטרים. זה עוזר להיות מודעים. אבל, אל תסמכו רק על האפליקציה, לפעמים היא לא מעודכנת או מפספסת.
- הכירו את הכבישים הקבועים שלכם: אם אתם נוסעים במסלול קבוע לעבודה או הביתה, למדו איפה נמצאות המצלמות הקבועות.
- סעו רגוע: נהיגה במהירות מופרזת לא רק מסכנת אתכם ואת האחרים, היא גם מגדילה משמעותית את הסיכוי לקבל דו"ח. נהיגה רגועה ובהתאם לתנאי הדרך היא הפתרון הטוב ביותר.
בסופו של דבר, נהיגה בטוחה וחוקית היא הדרך הכי טובה להימנע מהלחץ של "צולמתי או לא?".
אוקיי, קיבלתי דו"ח. מה עכשיו? (בקצרה)
אם הדוור הביא לכם "מזכרת" לא נעימה, יש לכם בדרך כלל כמה אפשרויות:
- לשלם את הקנס: האפשרות הפשוטה ביותר, שמודה באשמה. שימו לב לנקודות הנלוות, אם יש.
- לבקש להישפט: אם אתם בטוחים שלא ביצעתם את העבירה או שיש לכם טענות מהותיות (למשל, תמרור מוסתר, שגיאה במדידה), אתם יכולים לבקש להישפט בבית משפט לתעבורה.
- לבקש המרה לאזהרה: במקרים מסוימים (ותק נהיגה, עבר תעבורתי נקי, חריגה קלה מהמהירות), ניתן לבקש להמיר את הדו"ח לאזהרה בלבד. זה לא תמיד מתאפשר.
- לבקש את התמונה: אם יש ספק, ניתן לפעמים לבקש לראות את תמונת העבירה כדי לוודא שזה אכן הרכב שלכם ושלוחית הרישוי ברורה.
כדאי להתייעץ אם אינכם בטוחים מה לעשות.
סיכום: סבלנות היא מילת המפתח (ולנהוג בזהירות עוד יותר)
אז איך יודעים אם מצלמת מהירות צילמה אתכם? התשובה הכנה היא שברוב המקרים, אי אפשר לדעת בוודאות של 100% ברגע האירוע. פלאש הוא סימן מחשיד, אבל לא הוכחה חותכת. היעדר פלאש לא אומר שלא צולמתם. הדרך הבטוחה ביותר לדעת היא לחכות בסבלנות לדואר. אם עברו כמה חודשים ואין חדש תחת השמש (או בדואר), כנראה שניצלתם הפעם. אבל הכי חשוב? סעו בזהירות, שימו לב למהירות, והימנעו מהצורך לשאול את השאלה הזו מלכתחילה. נסיעה טובה ובטוחה!