ברוכים הבאים לפורטל הרכב המוביל בישראל! אנו שמחים להציג בפניכם סקירה מקיפה ועמוקה על אחת המכוניות המשפחתיות האהובות והמוערכות ביותר על כבישי ארצנו, כזו שאולי כבר לא נמכרת כחדשה אך ממשיכה לככב בשוק המשומשות: טויוטה אוריס.
האוריס, או בשמה הלועזי Toyota Auris (שלעיתים כונתה בשוק האמריקאי כ-Corolla Hatchback), שימשה במשך שנים רבות כגרסת ההאצ'בק והסטיישן של טויוטה בקטגוריית המשפחתיות הקומפקטיות. היא הייתה התשובה של היצרן היפני לעולם שהחל להעדיף מכוניות קומפקטיות וחסכוניות יותר על פני הסדאן המסורתיות.
האוריס בלטה במיוחד בזכות האמינות המופלגת שלה ויכולותיה ההיברידיות החלוציות שהפכו אותה לבחירה פופולרית בקרב צרכנים ישראלים רבים. היא מיצבה את עצמה כאלטרנטיבה חסכונית ופרקטית למתחרותיה הקרובות כמו יונדאי i30, מאזדה 3 וקיה סיד, והתאימה במיוחד לקהל יעד המעריך שקט נפשי, עלויות אחזקה נמוכות וצריכת דלק מרשימה.
בסקירה זו, נצלול לעומק אל כל היבטיה של הטויוטה אוריס, נפרק את היתרונות והחסרונות שלה, ונבין למי היא מתאימה במיוחד כיום, בשנת 2025, כרכב משומש. נבחן את העיצוב החיצוני והפנימי, את הטכנולוגיה והאבזור, נדון בביצועים ובנתוני צריכת דלק, נתייחס לחווית הנהיגה, למבדקי בטיחות, ונדבר על כמה עולה הרכב בשוק הישראלי.
עיצוב חיצוני: שמרנות פוגשת פונקציונליות
רושם כללי ופילוסופיה עיצובית
העיצוב החיצוני של הטויוטה אוריס, ובמיוחד של הדור השני (E180) ששווק בין השנים 2012 ל-2018, משקף פילוסופיה של פרקטיות ושמרנות יחסית. היא לא נועדה לשבור מוסכמות או למשוך מבטים פרובוקטיביים. במקום זאת, היא הציעה מראה נקי, אלגנטי ובעיקר לא מתיישן במהירות, מה שהיה חשוב לקונים שחיפשו רכב שיישמור על מראהו העדכני לאורך זמן.
עם זאת, אחרי מתיחת הפנים של 2015, קיבלה האוריס נגיעות מודרניות יותר שכללו פנסים מעוצבים וגריל קדמי אגרסיבי קלות יותר. שינויים אלו העניקו לה חזית מעט יותר דינמית ונוכחות בולטת יותר על הכביש, אך עדיין שמרה על הקו השמרני והמוכר של טויוטה.
אלמנטים עיצוביים ספציפיים
בחזית, עיצוב הגריל היה בדרך כלל צר ואלגנטי, מתמזג היטב עם יחידות התאורה הצרות והמלוכסנות. בדגמי מתיחת הפנים, הגריל התרחב וקיבל פסי כרום, בעוד הפנסים הקדמיים שודרגו, ולעיתים כללו תאורת LED יומית שאף העניקה מראה טכנולוגי יותר. קווי המתאר מהצד היו זורמים ופרקטיים, עם צללית האצ'בק קלאסית או צללית סטיישן מוארכת (בדגמי ה"טורינג ספורטס"). קו המותניים היה בולט יחסית והתרומם קלות לכיוון החלק האחורי.
חישוקי הגלגלים הגיעו במגוון גדלים ועיצובים, לרוב 16 או 17 אינץ', כאשר ברמות גימור גבוהות יותר הוצעו חישוקי סגסוגת קלים שתרמו למראה משודרג. החלק האחורי של האוריס היה נקי ומעוצב, עם יחידות תאורה רוחביות שהשתלבו בדלת תא המטען. לא נצפו ספוילרים בולטים במיוחד, אלא אם מדובר בגרסאות ספורטיביות ייעודיות ששווקו במספרים קטנים יותר, והדגש נשמר על קלות גישה לתא המטען.
נוכחות כביש ומידות
נוכחות הכביש של האוריס הייתה טיפוסית למכוניות בקטגוריה המשפחתית הקומפקטית. היא לא הייתה הגדולה ביותר בקטגוריה, אך גם לא הקטנה ביותר. מידותיה הפיזיות (אורך סביב 4.33 מטרים להאצ'בק, רוחב סביב 1.76 מטרים) הבטיחו יכולת תמרון טובה בעיר ושאיפשרה לה להשתלב בקלות במקומות חניה צפופים. בהשוואה לדורות קודמים, האוריס צמחה מעט, אך עדיין שמרה על פרופורציות מאוזנות ועידון שקט שאינו מושך תשומת לב מיותרת.
עיצוב פנים, איכות חומרים ומרווח: פונקציונליות מעל לכל
אווירה כללית וקונספט עיצובי
כניסה לתא הנוסעים של הטויוטה אוריס חושפת אווירה של פונקציונליות ופרקטיות. הקונספט העיצובי של הפנים נוטה להיות שמרני וממוקד בהנדסת אנוש מצוינת. אין כאן ניסיונות נועזים או עיצובים עתידניים, אלא דגש על שימושיות וקלות תפעול. הכל נמצא במקום הגיוני ונגיש, מה שמקל על ההסתגלות לרכב ומפחית הסחות דעת במהלך הנהיגה. הפשטות היחסית מאחורי תא הנוסעים מבטיחה שהוא יחזיק מעמד היטב גם עם השנים.
האווירה הכללית משרה תחושה של רוגע וסדר, וזה בדיוק מה שרבים מצפים מטויוטה. גם אם לא תמיד נראה "וואו", הוא בהחלט משרת את מטרתו נאמנה ומתאים לשימוש יומיומי אינטנסיבי.
איכות חומרים והרכבה
איכות החומרים באוריס היא טובה ביחס לקטגוריה ולשנים בהן יוצרה. בחלקים העליונים של הדשבורד ובדלתות הקדמיות ניתן למצוא חומרים רכים ונעימים למגע, התורמים לתחושה כללית משופרת. בחלקים התחתונים ובדלתות האחוריות נעשה שימוש בפלסטיק קשיח יותר, אך הוא איכותי למראה ולמגע ובעל עמידות גבוהה בפני שחיקה. טויוטה ידועה ברמת הרכבה קפדנית, והאוריס אינה יוצאת מן הכלל. הגימורים יציבים, אין חריקות או רעשים מיותרים גם לאחר שנים רבות על הכביש, מה שמסביר את האמינות והעמידות שלה לאורך זמן. זו תכונה שחוות דעת גולשים רבות מציינות כיתרון משמעותי.
הנדסת אנוש ונוחות תפעול
הנדסת האנוש באוריס היא מודל לחיקוי. מיקום הפקדים – בין אם אלה כפתורי בקרת האקלים, פקדי מערכת השמע או כפתורי השליטה על ההגה – אינטואיטיבי וקל לתפעול. מסך המגע המרכזי, שהיה קטן יחסית בדגמים מוקדמים וגדל עם השנים (לרוב 6.1 או 7 אינץ'), ממוקם בגובה העיניים ומאפשר גישה נוחה. אמנם מערכת המולטימדיה עצמה לא הייתה תמיד המתקדמת או המהירה ביותר, אך היא הייתה פשוטה לתפעול, וזה יתרון בפני עצמו.
הראות החוצה מהרכב טובה באופן כללי, עם עמודי A דקים יחסית וחלונות גדולים התורמים לשדה ראייה רחב, הן מלפנים והן לצדדים. הראות לאחור טובה בזכות חלון אחורי גדול, ובדגמים רבים קיימת מצלמת רוורס שמקלה עוד יותר על תמרונים בחניה.
נוחות ותמיכת המושבים
מושבי הטויוטה אוריס תוכננו מתוך מחשבה על נוחות בנסיעות ארוכות ויומיומיות. המושבים הקדמיים מציעים תמיכה סבירה לירכיים ולגב, מספיק טובים כדי למנוע עייפות בנסיעות ארוכות. הם ניתנים לכוונון ידני במספר אופנים, ולעיתים גם לכוונון לגובה, מה שמאפשר לנהגים שונים למצוא תנוחת נהיגה נוחה. המושבים האחוריים מרווחים מספיק לשני מבוגרים, וניתן להסיע שלושה נוסעים אך יהיה מעט צפוף בנסיעות ארוכות. נוחות המושבים טובה גם מאחור, עם ריפוד נעים וזווית משענת נוחה. ריפודי המושבים היו לרוב מבד איכותי ועמיד, ובגרסאות מאובזרות יותר ניתן היה למצוא שילוב של בד ועור סינטטי.
מרווח פנים ונפח תא מטען
מבחינת מרווח, האוריס מציעה נתונים טובים לקטגוריה שלה. מרווח הרגליים במושבים האחוריים מספק, אם כי לא מהגדולים בסגמנט, ואנשים גבוהים מאוד ייתכן וירגישו מעט פחות נוח בנסיעות ארוכות. מרווח הראש מצוין הן מלפנים והן מאחור, אפילו לנוסעים גבוהים. גם מרווח הכתפיים סביר לשני מבוגרים מאחור.
נפח תא המטען של גרסת ההאצ'בק עומד על כ-360-380 ליטרים, נתון שהיה תחרותי בזמנו. הוא בעל צורה שימושית ופתח הטענה רחב וסף הטענה נמוך יחסית, מה שמקל על הכנסת ציוד גדול וכבד. בגרסת הטורינג ספורטס (סטיישן), תא המטען גדל משמעותית לכ-530 ליטרים ואף יותר בקיפול המושבים, מה שהופך אותה לאלופת הפרקטיות. האוריס הציעה גם פתרונות אחסון חכמים ושימושיים בתא הנוסעים, כמו תאי אחסון בדלתות, מחזיקי כוסות ותא כפפות בגודל סביר, שמשלימים את חווית השימושיות הכללית ברכב.
טכנולוגיה, אבזור ומולטימדיה: פונקציונליות בסיסית ומוכחת
מערכת מולטימדיה מרכזית
מערכת המולטימדיה בטויוטה אוריס, בעיקר בדגמי הדור השני, התבססה על פלטפורמת "טויוטה טאץ'" או "טויוטה טאץ' 2". גודל המסך היה לרוב 6.1 או 7 אינץ', נתון שהיה סביר לשנות הייצור של הרכב אך כיום נחשב קטן יחסית. איכות התצוגה הייתה טובה מספיק, אך לא תמיד חדה או עשירה בצבעים כמו מסכים מודרניים יותר. מהירות התגובה של המסך הייתה סבירה, לא מהירה במיוחד אך גם לא איטית באופן מתסכל. מבנה התפריטים היה הגיוני ופשוט לתפעול, עם אייקונים גדולים וברורים.
המערכת הציעה קישוריות בלוטות' לשיחות וסטרימינג אודיו, וכניסות USB ו-AUX. חשוב לציין שבדגמים המוקדמים של האוריס, תמיכה ב-Apple CarPlay או Android Auto לא הייתה קיימת באופן מובנה, ולעיתים נדרש שדרוג של המערכת או התקנת יחידת מולטימדיה חלופית על מנת ליהנות מפונקציונליות זו. העוזר הקולי, אם היה קיים, היה בסיסי למדי ולא תמיד הבין פקודות מורכבות, אך התאים לצרכים יומיומיים כמו חיוג או ניווט פשוט.
לוח מחוונים דיגיטלי
לוח המחוונים באוריס היה בעיקר אנלוגי, עם מד מהירות וסל"ד גדולים וברורים. במרכז הלוח שולב מסך דיגיטלי קטן, לרוב בגודל 4.2 אינץ', שהציג מידע חיוני כגון נתוני צריכת דלק, טווח נסיעה, מצב מערכת ההנעה ההיברידית (בגרסאות ההיברידיות) והתראות שונות. המסך היה קריא ושימושי, אך לא הציע את אפשרויות התצוגה המגוונות וההתאמה האישית שניתן למצוא בלוחות מחוונים דיגיטליים מלאים ברכבים מודרניים יותר. הוא פשוט מילא את תפקידו בצורה יעילה וברורה.
מערכת שמע ואבזור נוחות
מערכת השמע הסטנדרטית באוריס סיפקה איכות צליל טובה אך לא יוצאת דופן. היא התאימה למאזין הממוצע ולא צפויה לאכזב. בחלק מרמות הגימור הגבוהות, ניתן היה למצוא שיפור קל במערכת השמע עם יותר רמקולים או רכיבים איכותיים יותר, אך לרוב לא הוצעו מערכות יוקרתיות של מותגים ידועים. מבחינת אבזור נוחות, האוריס הציעה חבילה סטנדרטית סבירה שהשתפרה עם רמות הגימור השונות.
ברמות הגימור הבסיסיות (למשל, Sol), ניתן היה למצוא בקרת אקלים ידנית או מפוצלת, חלונות חשמל, נעילה מרכזית ומראות חשמליות. רמות גימור גבוהות יותר (כמו Luna, Sky, Sense, Style) הוסיפו בקרת אקלים מפוצלת עם יציאות מיזוג מאחור, חימום מושבים קדמיים, כניסה והתנעה ללא מפתח (Keyless Go), בקרת שיוט, חיישני גשם ותאורה, ובחלק מהדגמים גם פנסי ערפל וכיוונון חשמלי למראות. גג פנורמי היה אופציה נדירה יחסית ולא נפוץ במיוחד בשוק הישראלי, וגם תצוגה עילית (HUD) לא הייתה חלק מחבילת האבזור הסטנדרטית של הדגם.
טכנולוגיות ייחודיות
הטכנולוגיה הייחודית והבולטת ביותר באוריס היא ללא ספק מערכת ההנעה ההיברידית שלה, שהייתה חלוצה בקטגוריה והפכה לסימן ההיכר של טויוטה. מערכת זו משלבת מנוע בנזין ומנוע חשמלי באופן חלק ויעיל, ומאפשרת נסיעה שקטה וחסכונית במיוחד. טכנולוגיה זו הייתה מהגורמים המרכזיים להצלחתה של האוריס בישראל ולביקוש הגבוה לה גם בשוק המשומשות. היא מציעה פתרון אקולוגי וכלכלי מבלי לדרוש התעסקות עם טעינה חיצונית, מה שהופך אותה לנגישה ונוחה לקהל הרחב.
ביצועים, יחידת הנעה וצריכת דלק/אנרגיה: אמינות ויעילות
יחידות הנעה רלוונטיות לשוק הישראלי
הטויוטה אוריס שווקה בישראל עם מספר יחידות הנעה, אך שתיים מהן היו הדומיננטיות ביותר והפכו אותה לבחירה פופולרית. הראשונה היא יחידת בנזין סטנדרטית בנפח 1.6 ליטר (1ZR-FAE), שהפיקה כ-132 כוחות סוס ומומנט של כ-16.3 קג"מ. יחידה זו שודכה לרוב לתיבת הילוכים אוטומטית רציפה (CVT) שהעבירה את הכוח לגלגלים הקדמיים. זו הייתה יחידת הנעה מוכרת ואמינה של טויוטה, שסיפקה ביצועים מספקים לנהיגה יומיומית.
האופציה השנייה, והפופולרית יותר, הייתה יחידת ההנעה ההיברידית. יחידה זו משלבת מנוע בנזין בנפח 1.8 ליטר (2ZR-FXE) עם מנוע חשמלי, ובשילוב שניהם מספקת הספק כולל של כ-136 כוחות סוס. יחידת ההנעה ההיברידית שודכה לתיבת הילוכים אוטומטית רציפה אלקטרונית (e-CVT), אשר מספקת העברה חלקה וחסרת הילוכים מורגשים. המומנט המרבי הצירופי עמד על כ-14.5 קג"מ ממנוע הבנזין, בתוספת מומנט מיידי מהמנוע החשמלי.
גרסאות דיזל (1.4 ליטר ו-2.0 ליטר) הוצעו גם הן במספר שווקים, אך בישראל הן היו נדירות למדי ולא זכו לתפוצה רחבה כמו גרסאות הבנזין וההיברידיות. לכן, ההתייחסות העיקרית כאן תהיה לשתי יחידות אלו.
נתוני תאוצה וביצועים
מבחינת ביצועים, האוריס לא נועדה להיות רכב ספורטיבי. היא הציעה נתוני תאוצה סבירים ומספקים לרוב צרכי הנהיגה. יחידת ה-1.6 ליטר בנזין האיצה מ-0 ל-100 קמ"ש בתוך כ-10.8-11.1 שניות, בהתאם לדגם ולרמת הגימור. הגרסה ההיברידית, עם הספק כולל דומה, הציגה נתון תאוצה מ-0 ל-100 קמ"ש של כ-10.9 שניות.
נתונים אלו מצביעים על כך שהרכב מספק די והותר כוח לנהיגה עירונית ובינעירונית רגילה. בתאוצות ביניים, למשל בעת עקיפה או השתלבות בכביש מהיר, הגרסה ההיברידית מפגינה זריזות יפה בזכות המומנט המיידי של המנוע החשמלי, אשר מסייע לדחוף את הרכב קדימה. עם זאת, כאשר לוחצים על דוושת הגז בעוצמה, תיבת ה-CVT (בשתי הגרסאות) נוטה לייצר רעש מנוע גבוה וקבוע, המכונה לעיתים "נהמת ווריאטור", ללא תחושה של העברת הילוכים משמעותית.
צריכת דלק (או צריכת אנרגיה)
כאן טמון אחד היתרונות הבולטים ביותר של האוריס, ובמיוחד של הגרסה ההיברידית. צריכת דלק היא אחד מנתוני החיפוש הפופולריים ביותר עבור כל רוכש רכב, והאוריס מספקת תשובה מצוינת.
- גרסת 1.6 בנזין: נתוני יצרן WLTP עמדו על סביב 15-17 ק"מ לליטר. בפועל, בנהיגה ריאלית בישראל, ניתן לצפות לצריכת דלק של 11-13 ק"מ לליטר בממוצע, נתון סביר לקטגוריה אך לא יוצא דופן.
- גרסת 1.8 היברידית: כאן האוריס זורחת. נתוני יצרן WLTP דיברו על 25-28 ק"מ לליטר. בנהיגה יומיומית ריאלית, גם בתנאים ישראליים מאתגרים, קל יחסית להשיג צריכת דלק של 18-22 ק"מ לליטר. בעיר, כאשר המערכת ההיברידית עובדת ביעילות רבה יותר, הצריכה יכולה אף לטפס מעלה ולהגיע לנתונים מרשימים במיוחד.
ההבדל בעלויות התדלוק בין דגם בנזין לבין דגם היברידי משמעותי, וזו אחת הסיבות העיקריות לביקוש הרב לגרסה ההיברידית בשוק המשומשות. למרות שהביטוי "צריכת דלק" מזוהה לרוב עם רכבי בנזין ודיזל, הוא עדיין רלוונטי ביותר ומופיע בחיפושים רבים גם בהקשר של רכבים מחושמלים, היות והוא משקף את עלות התנועה הכוללת. העלות המופחתת של הדלק בגרסה ההיברידית הופכת אותה לאטרקטיבית במיוחד, במיוחד בתקופות בהן מחירי הדלק בישראל גבוהים.
טעינה (לרכב פלאג-אין/חשמלי): לא רלוונטי
הטויוטה אוריס משווקת כרכב היברידי "רגיל" (HEV – Hybrid Electric Vehicle), המכונה גם "היברידי מתון" או "היברידי נטען עצמאית". המשמעות היא שהסוללה של הרכב נטענת באמצעות מנוע הבנזין או באמצעות מערכת הבלמים הרגנרטיבית בעת בלימה או האטה. היא אינה דורשת טעינה חיצונית באמצעות כבל חשמל משקע ביתי או עמדת טעינה ציבורית.
לכן, פרטים לגבי קצב טעינת AC מרבי, זמן טעינה טיפוסי בבית, קצב טעינת DC מרבי, זמן טעינה מהירה, סוג מחבר טעינה או נוחות השימוש באפליקציות ניהול טעינה – אינם רלוונטיים עבור דגם זה. כל מה שצריך לעשות הוא לתדלק בנזין, והמערכת ההיברידית כבר תדאג לעצמה באופן אוטומטי. זהו יתרון גדול עבור מי שמחפש את היתרונות של הנעה חשמלית ללא הצורך להתעסק עם תשתיות טעינה.
חווית נהיגה והתנהגות כביש: רגועה, נוחה וצפויה
נוחות נסיעה ובידוד רעשים
חווית הנהיגה בטויוטה אוריס מתאפיינת בעיקר בנוחות וברכות. נוחות הנסיעה מצוינת עבור הקטגוריה, בין אם מדובר בנהיגה עירונית על אספלט משובש או בנסיעה בינעירונית על כבישים מהירים. המתלים מכוילים לספוג היטב מהמורות ופגעי כביש אופייניים לישראל, מה שהופך את הנסיעה לנעימה ורגועה. הרכב מצליח לרסן היטב את תנודות המרכב ולשמור על יציבות גם על כבישים פחות מטופחים.
מבחינת בידוד רעשים, האוריס מספקת רמה טובה של שקט בתא הנוסעים. רעשי רוח וכביש מבודדים היטב במהירויות חוקיות, ותורמים לאווירה נינוחה. עם זאת, בגרסה ההיברידית, כאשר מאיצים בחדות, מנוע הבנזין נכנס לפעולה ברעש בולט יחסית עקב תפקוד תיבת ה-e-CVT, היוצרת "נהמה" קבועה כל עוד הדוושה לחוצה. זו אינה תלונה ייחודית לאוריס, אלא מאפיין ידוע של יחידות הנעה היברידיות מסוג זה.
התנהגות דינמית והיגוי
האוריס אינה מכונית שמטרתה לספק ריגושים דינמיים, ובאמת אין מה לצפות ממנה לביצועים ספורטיביים או להיגוי חד ומתקשר. תחושת ההיגוי קלה ונוחה לתפעול, עם משקל מתאים לנסיעה עירונית ובינעירונית, אך היא לוקה בחסר מבחינת דיוק ומשוב. הנהג לא מקבל הרבה אינפורמציה מהכביש, וזה בסדר גמור עבור קהל היעד שלה – מי שמעדיף נסיעה חלקה וקלה על פני חווית נהיגה מעורבת.
אחיזת הכביש טובה ובטוחה, הרכב שומר על קו ישר בפניות ולא מפגין זוויות גלגול מוגזמות. הוא מגיב באופן צפוי וליניארי לרוב הפקודות. תחושת הבלמים יעילה, ובגרסאות ההיברידיות, מערכת הבלמים הרגנרטיבית משולבת באופן חלק עם הבלמים הפיזיים, ומאפשרת בלימה חלקה ואיסוף אנרגיה לטעינת הסוללה. היעדר גיר והעברת הילוכים מורגשת, ובמיוחד תיבת ההילוכים הרציפה (CVT או e-CVT), תורמת לתחושה חלקה וליניארית של העברת כוח, ללא "מדרגות" או קפיצות אופייניות לתיבות הילוכים אוטומטיות מסורתיות.
יציבות כיוונית ותמרון
יציבות כיוונית במהירויות גבוהות טובה ומעניקה תחושת ביטחון בנסיעות ארוכות בכביש מהיר. הרכב נוסע בקו ישר ואינו מושפע בקלות מרוחות צד או משינויי כביש קלים. בעיר, קלות התמרון היא נקודת חוזק משמעותית. רדיוס הסיבוב סביר, וההיגוי הקל מאפשר תמרונים פשוטים בחניה וברחובות צפופים. המידות הקומפקטיות יחסית של האוריס הופכות אותה לכלי רכב אידיאלי לסביבה האורבנית המאתגרת של ישראל.
בטיחות ומערכות עזר לנהג: התקדמות הדרגתית
מבחני בטיחות רשמיים ומאפיינים מבניים
הטויוטה אוריס, ובפרט הדור השני שלה, זכתה לציון מכובד של 5 כוכבים במבחני הריסוק המחמירים של ארגון Euro NCAP. זו תוצאה מצוינת המעידה על רמת בטיחות גבוהה הן בהגנה על מבוגרים והן בהגנה על ילדים במצבי התנגשות שונים. במבדקי בטיחות אלו, האוריס הפגינה קשיחות מבנית טובה, ספיגת אנרגיה יעילה והגנה ראויה על תא הנוסעים.
הרכב צויד כסטנדרט בשבע כריות אוויר (כולל כרית אוויר לברכי הנהג), מערכות עזר אלקטרוניות כמו ABS, EBD, בקרת יציבות (ESP) ובקרת משיכה (TCS). כל אלה יחד תרמו למעטפת הגנה פאסיבית ואקטיבית מרשימה יחסית לתקופתה.
מערכות ADAS אקטיביות
חשוב לציין כי בשנים הראשונות לשיווק הדור השני של האוריס (עד 2015), מערכות עזר לנהג אקטיביות (ADAS) היו נדירות יחסית או שלא הוצעו כלל. אולם, לאחר מתיחת הפנים של 2015, טויוטה החלה לצייד את האוריס בחבילת בטיחות בשם "Toyota Safety Sense". חבילה זו, שהוצעה בחלק מרמות הגימור או כאופציה, כללה מספר מערכות חשובות:
- מערכת קדם התנגשות (Pre-Collision System – PCS): מסייעת בזיהוי רכבים מלפנים ומתריעה בפני הנהג על סכנת התנגשות. במצבים מסוימים, היא אף מסוגלת לבצע בלימת חירום אוטונומית כדי למנוע או למתן את עוצמת ההתנגשות.
- התראת סטייה מנתיב (Lane Departure Alert – LDA): מתריעה בפני הנהג כאשר הרכב סוטה מנתיבו ללא איתות. בדגמים מסוימים, היא כוללת גם תיקון היגוי קל.
- אורות גבוהים אוטומטיים (Automatic High Beam – AHB): מזהה רכבים מתקרבים או נוסעים מלפנים ומחליפה אוטומטית בין אורות גבוהים לנמוכים כדי למנוע סינוור.
- זיהוי תמרורים (Road Sign Assist – RSA): מציגה על לוח המחוונים מידע על תמרורים שהמערכת זיהתה.
חשוב לבדוק אילו מערכות ADAS קיימות ברכב הספציפי שאתם בוחנים, שכן הן לא היו סטנדרט בכל רמות הגימור או בכל שנות הייצור. תפקוד המערכות הללו, גם אם אינו מתוחכם כמו ברכבים מודרניים יותר, היה יעיל ובדרך כלל חלק. הן לא היו אגרסיביות מדי בהתערבותן ותפעולן היה פשוט. הן סיפקו שכבת בטיחות נוספת ותורמות לשקט נפשי, במיוחד לנהגים שפחות מורגלים בטכנולוגיות אלו.
מחיר, רמות גימור ואחריות (ישראל): השקעה חכמה
כמה עולה וטווח מחיר עדכני
אחד היתרונות המובהקים של הטויוטה אוריס בשוק המשומשות הישראלי הוא שמירת הערך המצוינת שלה. השאלה "כמה עולה הרכב?" מקבלת תשובה די יציבה עבור האוריס. נכון לאפריל 2025, טווח המחיר עבור טויוטה אוריס משומשת מהדור השני (2012-2018) משתנה משמעותית בהתאם לשנת הייצור, רמת הגימור, מצב הרכב, מספר הקילומטרים וסוג יחידת ההנעה. באופן כללי, ניתן למצוא את האוריס בנזין במחיר הנע בין כ-40,000 ש"ח לדגמים מוקדמים (2012-2014) ועד כ-65,000-75,000 ש"ח לדגמים מאוחרים יותר (2016-2018). הגרסה ההיברידית, שהייתה ונשארה פופולרית יותר, מחזיקה במחיר גבוה יותר באופן עקבי, וניתן למצוא אותה בטווח של כ-50,000 ש"ח לדגמים מוקדמים ועד כ-75,000-85,000 ש"ח לדגמים מאוחרים יותר ומאובזרים יותר. המחירים נתונים לשינויים בהתאם לביקוש והיצע בשוק הישראלי.
חשוב תמיד לבדוק את המחיר המדויק באמצעות מחירון לוי יצחק או מחירונים רשמיים אחרים, המהווים נקודת ייחוס מקובלת בשוק. גם חוות דעת גולשים רבות מתייחסות לכך שהמחיר שהאוריס שומרת עליו גבוה יחסית לרכבים אחרים בגילה, וזה מעיד על הביקוש הרב והאמינות המיוחסת לה.
רמות גימור עיקריות והבדלי אבזור
הטויוטה אוריס שווקה בישראל במספר רמות גימור עיקריות, אשר השפיעו באופן ניכר על רשימת האבזור והמחיר. רמות הגימור המרכזיות כללו לרוב את:
- Sol: רמת הגימור הבסיסית. כללה לרוב 7 כריות אוויר, בקרת יציבות, מיזוג אוויר ידני (לעיתים מפוצל), חלונות חשמל, מערכת שמע מקורית עם בלוטות' ושקעי USB.
- Luna: רמת גימור ביניים. הוסיפה לרוב חישוקי סגסוגת קלה, בקרת אקלים מפוצלת, פנסי ערפל קדמיים, מראות צד חשמליות מתקפלות ומערכת מולטימדיה טובה יותר.
- Sky/Sense/Style: רמות גימור גבוהות יותר. כללו לרוב כניסה והתנעה ללא מפתח, בקרת שיוט, חיישני גשם ותאורה, ריפודי מושבים משודרגים (לעיתים שילוב עור), פנסי LED משודרגים, מצלמת רוורס (שכיום היא כמעט הכרחית) וכן את חבילת מערכות הבטיחות האקטיביות (Toyota Safety Sense) בדגמים שאחרי מתיחת הפנים של 2015.
הבדלים אלו באבזור היו משמעותיים ויכולים להשפיע על חווית הנהיגה והשימוש. לכן, בעת רכישת רכב משומש, חשוב לבדוק איזו רמת גימור מוצעת, על מנת להבין במדויק מהם האביזרים שיגיעו עם הרכב.
אחריות ועלויות תחזוקה
כאשר רוכשים טויוטה אוריס משומשת, רוב הרכבים כבר יצאו מתקופת האחריות המלאה של היצרן (שעמדה לרוב על 3 שנים או 100,000 ק"מ). עם זאת, נקודה חשובה במיוחד עבור הגרסה ההיברידית היא אחריות הסוללה ההיברידית. טויוטה הציעה אחריות ארוכה במיוחד על הסוללה, לרוב 5 שנים או 100,000 ק"מ, עם אפשרות להארכה עד 10 שנים או 200,000 ק"מ, בכפוף לביצוע טיפולים תקופתיים במוסכי טויוטה מורשים ובדיקה שנתית למערכת ההיברידית. זהו יתרון עצום המעניק שקט נפשי לרוכשי היברידיות משומשות, ומונע חששות מפני תקלות יקרות בסוללה.
בכל הנוגע לעלויות תחזוקה, הטויוטה אוריס ידועה בעלויות אחזקה נמוכות יחסית. טיפולים תקופתיים אינם יקרים, וחלקי חילוף זמינים ובעלות סבירה. נדירות הופעת תקלות משמעותיות בדגם זה תורמת רבות לחיסכון בעלויות. גם אם מופיעות בעיות, לרוב מדובר בכשלים מינוריים וקלים לתיקון. שווי השימוש המופחת, במיוחד בדגמים היברידיים, תורם אף הוא לחיסכון הכולל.
עם זאת, כמו בכל רכב משומש, יש לקחת בחשבון את עלויות הביטוח, הרישוי והטיפולים השוטפים. טויוטה נחשבת ליצרן אמין במיוחד, וזה מתבטא גם במינימום תקלות שדווחו על ידי נהגי אוריס לאורך השנים. לכן, האחריות על הסוללה היא בהחלט בונוס חשוב, אך גם בלי קורת גג זו, הרכב מפגין אמינות יוצאת דופן.
יתרונות: למה דווקא אוריס?
הטויוטה אוריס, גם כיום בשוק המשומשות, מציעה חבילה מנצחת של תכונות שהופכות אותה לבחירה חכמה עבור קהל רחב:
- אמינות אגדית: טויוטה ידועה באמינותה, והאוריס אינה יוצאת דופן. זהו רכב שמפגין מעט מאוד תקלות, דורש תחזוקה מינימלית מעבר לטיפולים השוטפים, ומעניק שקט נפשי אמיתי לבעליו.
- צריכת דלק מצוינת (במיוחד היברידי): הגרסה ההיברידית היא מהחסכוניות ביותר בקטגוריה, ומסוגלת להציג נתוני צריכת דלק ריאליים של 18-22 ק"מ לליטר. גם גרסת הבנזין מספקת צריכה סבירה וחסכונית.
- עלויות אחזקה נמוכות: בזכות האמינות הגבוהה וזמינות חלקי החילוף, עלויות הטיפולים והתיקונים באוריס נמוכות יחסית למתחרות.
- שמירת ערך גבוהה: הביקוש הרב והמוניטין של טויוטה בישראל מבטיחים שהאוריס תשמור על ערכה היטב בשוק המשומשות, מה שהופך אותה להשקעה סולידית.
- נוחות נסיעה טובה: המתלים המכוילים היטב מספקים נסיעה נוחה ונעימה, גם על כבישים משובשים, מה שהופך אותה למתאימה במיוחד לתנאי הדרך בישראל.
- פרקטיות ושימושיות: בעיצוב האצ'בק או סטיישן (Touring Sports), האוריס מציעה מרווח פנים ותא מטען שימושיים למשפחה קטנה עד בינונית, עם סף הטענה נמוך וקלות שימוש.
- בטיחות סבירה: ציון 5 כוכבים במבחני הריסוק של Euro NCAP ומערכות בטיחות אקטיביות (בדגמים מאוחרים יותר) מספקים רמת בטיחות טובה.
חסרונות: איפה האוריס פחות מבריקה?
למרות יתרונותיה הרבים, לטויוטה אוריס יש גם כמה פשרות ונקודות חלשות שיש לקחת בחשבון:
- חווית נהיגה פושרת: האוריס אינה רכב לנהגים חובבי ספורט. ההיגוי קל וחסר משוב, והיא לא מציעה את הריגוש או הדינמיות שניתן למצוא במתחרות מסוימות.
- עיצוב פנים שמרני ופשוט: תא הנוסעים, למרות שהוא פונקציונלי ומורכב היטב, עשוי להיראות מיושן או פשוט מדי בהשוואה לרכבים מודרניים יותר או למתחרות צעירות יותר מהדור שלה. חומרי הפלסטיק הקשיחים בחלק מהאזורים עלולים לפגוע בתחושה היוקרתית.
- רעש מנוע בולט תחת עומס (היברידי): תיבת ה-e-CVT, למרות יעילותה, גורמת למנוע להישאר בסל"ד גבוה וקבוע בעת האצה חזקה, מה שיוצר רעש מנוע צורם יחסית בתא הנוסעים.
- טכנולוגיה ואבזור מוגבלים בדגמים מוקדמים: דגמים מהשנים הראשונות של הדור השני חסרים מערכות בטיחות אקטיביות מתקדמות ומערכת מולטימדיה עדכנית (ללא CarPlay/Android Auto).
- מחיר רכישה גבוה בשוק המשומשות: למרות שמדובר בחיסרון, הוא נובע מיתרון שמירת הערך שלה. בשל הביקוש הרב והמוניטין, המחיר שלה בשוק היד שנייה נשאר גבוה יחסית לרכבים אחרים באותה קטגוריה וגיל.
האוריס בהשוואה למתחרים: קרב בקטגוריה המשפחתית
כאשר בוחנים את הטויוטה אוריס, חשוב למקם אותה בהקשר של הקטגוריה המשפחתית הקומפקטית בישראל, בה היא התמודדה מול שחקניות חזקות. בהשוואה למתחרות העיקריות שלה, כמו יונדאי i30, קיה סיד ומאזדה 3, האוריס מציעה חבילה מעט שונה, עם יתרונות וחסרונות ספציפיים.
מול יונדאי i30 וקיה סיד: רכבים אלו, במיוחד בדורות המקבילים של האוריס, הציעו לרוב עיצובים פנימיים וחיצוניים מודרניים יותר, ולעיתים גם רשימת אבזור עשירה יותר עבור מחיר דומה. חווית הנהיגה בהן הייתה בדרך כלל מעט יותר מעורבת ופחות "אדישה" מזו של האוריס, עם היגוי חד יותר. עם זאת, האוריס ניצחה אותן ברוב המקרים בכל הקשור לחיסכון בדלק, במיוחד בגרסה ההיברידית. האמינות הבלתי מעורערת של טויוטה נתפסה כיתרון משמעותי על פני המותגים הקוריאניים, גם אם אלו שיפרו משמעותית את מוניטין האמינות שלהם עם השנים. בממוצע, צריכת דלק של האוריס ההיברידית הייתה טובה יותר באופן משמעותי.
מול מאזדה 3: המאזדה 3 הייתה ונשארה אחת המתחרות החזקות ביותר, ורבים ראו בה את "המכונית לנהג". היא הציעה חווית נהיגה מהנה יותר, עם היגוי מתקשר יותר ושלדה ספורטיבית. עיצוב הפנים של המאזדה היה לרוב איכותי ויוקרתי יותר. הטויוטה אוריס, לעומת זאת, התעלתה על המאזדה 3 בכל הקשור לחיסכון בדלק (שוב, בעיקר ההיברידית) ולמוניטין אמינות לטווח ארוך. רוכש האוריס חיפש שקט נפשי וחיסכון, בעוד רוכש המאזדה חיפש גם מעט יותר "נשמה" ברכב שלו. האוריס ממוקמת כבחירה הבטוחה, ההגיונית והחסכונית. היא פונה למי ששם דגש על אמינות, עלויות אחזקה נמוכות וצריכת דלק אופטימלית, ופחות על עיצוב נועז או חווית נהיגה מרגשת. היא הבחירה של השכל הישר, ולכן גם הפכה לפופולרית כל כך בשוק הישראלי.
סיכום ומסקנות (פסק דין): האם כדאי לקנות?
במבט כולל, הטויוטה אוריס היא מכונית משפחתית קומפקטית אמינה, חסכונית ופרקטית. היא אולי לא הרכב שיגרום לכם לסובב את הראש אחריו בחניה, והיא גם לא תספק לכם ריגושים מיוחדים מאחורי ההגה. אבל היא בהחלט תעשה את העבודה נאמנה, תמיד, ותסייע לכם לחסוך לא מעט כסף על דלק ותיקונים. אי אפשר להתעלם מהמוניטין המוצק שלה בשוק הישראלי, המבוסס על שקט נפשי ואפס תקלות כמעט.
בהשוואה למתחרותיה מאותה תקופה, כמו יונדאי i30 או מאזדה 3, האוריס בולטת בעיקר בזכות יתרונות האמינות וצריכת הדלק המעולה, במיוחד בגרסה ההיברידית. אמנם, המאזדה 3 הציעה חווית נהיגה מהנה יותר ועיצוב פנים יוקרתי, בעוד שה-i30 והסיד היו אטרקטיביות יותר בעיצובן החיצוני. אולם, כאשר הגיעה השאלה של כמה עולה לתחזק את הרכב בטווח הארוך, או מהי צריכת הדלק שלו, האוריס ניצחה בגדול, מה שהפך אותה לבחירה המועדפת על משפחות רבות ועל ציי רכב. המחיר שלה אולי גבוה יותר בשוק המשומשות, אבל הוא מוצדק ברוב המקרים.
אז, האם כדאי לקנות טויוטה אוריס כיום, בשנת 2025? התשובה היא כן מוחלט, בתנאי שאתם מבינים למי הרכב מתאים. הטויוטה אוריס היא בחירה מצוינת עבור:
- משפחות צעירות או קטנות: שמחפשות רכב אמין, חסכוני ופרקטי לשימוש יומיומי.
- נוסעים עירוניים/בינעירוניים תדירים: במיוחד בגרסה ההיברידית, האוריס מצטיינת בסביבה עירונית וחסכונית מאוד גם בנסיעות ארוכות יותר.
- מי שמחפש שקט נפשי: הרכב ידוע באפס תקלות כמעט ובעלויות אחזקה נמוכות.
- רוכשי רכב משומש שמחפשים שמירת ערך: המחירון של האוריס נשאר יציב יחסית, מה שמקל על מכירתה בעתיד.
למי פחות מתאים? למי שמחפש ריגושי נהיגה, עיצוב פנים עתידני, או את הטכנולוגיות המתקדמות ביותר (כמו מסכים גדולים ומערכות ADAS מורכבות, אלא אם מדובר בדגמים המאוחרים עם Toyota Safety Sense). אבל עבור הרוב המכריע של הנהגים הישראלים שמחפשים פתרון תחבורה יעיל, אמין ולא יקר לתחזוקה, הטויוטה אוריס היא עדיין אחת הבחירות הטובות ביותר בשוק המשומשות.
לסיכום, האוריס היא "טויוטה" במובן המלא של המילה – אמינה, יעילה, פרקטית ושקטה נפשית. היא אולי לא הרכב המרגש ביותר, אבל היא בהחלט אחת המכוניות החכמות והמומלצות ביותר לרכישה, גם היום, בשנת 2025, כרכב משומש. היא הוכחה ש"משעמם" יכול להיות לפעמים הדבר הכי טוב שיש.