Skip to content
דף הבית » סקירה מקצועית על דאצ'יה דאסטר – חוות דעת, מחיר, צריכת דלק, בטיחות ועוד

סקירה מקצועית על דאצ'יה דאסטר – חוות דעת, מחיר, צריכת דלק, בטיחות ועוד

הכירו את הדאצ'יה דאסטר – לא רק רכב שטח-פנאי, אלא תופעה.
רכב שסיפור ההצלחה שלו נכתב קודם כל בזכות נוסחה פשוטה אך גאונית: הרבה רכב בפחות כסף.
הדור החדש, שנוחת בישראל (נכון לאפריל 2025) עם הבטחות גדולות, מנסה לשמר את הקסם המיוחד הזה, ועם זאת להוסיף שכבות של טכנולוגיה, בטיחות ויחידות הנעה מודרניות יותר, כולל אופציה היברידית מלאה.
האם הוא יצליח לשחזר את ההצלחה האדירה של הדורות הקודמים? נצלול לעומק.

דאצ'יה דאסטר (Dacia Duster), או בשווקים מסוימים רנו דאסטר (Renault Duster), היא מכונית שחוללה מהפכה קטנה בקטגוריית ה-SUV הקומפקטי, בעיקר בזכות תמחור אגרסיבי שהציב אותה כברירת מחדל כמעט לכל מי שחיפש רכב חדש או משומש עם מראה קשוח ויכולת נסיעה בכביש ומעט בשטח, בלי לקרוע את הכיס.
הדור השלישי מגיע כשהוא מבוסס על פלטפורמה מודרנית יותר של קבוצת רנו (CMF-B), מה שאמור לשפר כמעט כל היבט ברכב, החל מהבטיחות ואיכות הנסיעה ועד לשילוב טכנולוגיות מתקדמות יותר.
הוא עדיין מתמקד בקהל שמחפש פרקטיות, עמידות וערך גבוה למחיר, אבל הפעם הוא כנראה פונה גם לקהל רחב יותר, כזה שמעוניין בטכנולוגיה וחיסכון בדלק.

בשוק הרכב הישראלי, הדאסטר מתמודד בקטגוריה צפופה ותחרותית.
מתחרים עיקריים כוללים דגמים כמו MG ZS, שרי טיגו 5X (Chery Tiggo 5X), ולעיתים גם קיה סטוניק (Kia Stonic) או יונדאי באיון (Hyundai Bayon) אם מסתכלים על רכבים עירוניים מוגבהים, או קיה סלטוס (Kia Seltos) ויונדאי קונה (Hyundai Kona) אם מסתכלים על קטגוריית B-SUV גבוהה יותר מבחינת מחיר.
הדאסטר מנסה למצב את עצמו איפשהו בתווך – מציע מראה וגישה של רכב גדול וקשוח יותר מרוב ה-B-SUVs העירוניים, אבל במחיר שמתחרה בהם ישירות, או אפילו נמוך יותר בחלק מרמות הגימור.
הוא שומר על זהותו כ"רכב כנה" – לא מתיימר להיות יוקרתי, אלא מציע פתרון תחבורה פרקטי ואמין עם בונוס של מראה מגניב ויכולות שטח קלות.
בסקירה זו נצלול לכל הפרטים: מהעיצוב, דרך תא הנוסעים והטכנולוגיה, הביצועים וצריכת הדלק, הבטיחות, וכמובן – כמה עולה ומהן רמות הגימור בישראל, יתרונות וחסרונות, ולמי בכלל כדאי לקנות את הדאסטר החדש.


II. עיצוב חיצוני

הדאצ'יה דאסטר החדש מגיע עם עיצוב מחודש לחלוטין, שמשדר קשיחות, הרפתקנות ונוכחות הרבה יותר בולטת מהדור היוצא.
אם הדורות הקודמים היו בעלי מראה נחמד ופונקציונלי, הדור השלישי לוקח את זה צעד קדימה, ומאמץ שפת עיצוב בהשראת קונספט ה-Bigster הגדול יותר של דאצ'יה.
זה ניכר בקווים ישרים ובולטים יותר, ובזוויתיות שמעניקה לו מראה מודרני ואגרסיבי יותר.

החזית היא ללא ספק החלק הדרמטי ביותר.
הגריל רחב יותר ומודגש, ומשתלב בצורה חלקה עם הפנסים הראשיים.
חתימת התאורה בצורת Y היא אלמנט עיצובי חדש ובולט, שנראה מודרני ומוסיף לרכב זהות ויזואלית ייחודית, במיוחד בלילה.
הפגוש הקדמי גדול ובולט, וכולל אלמנטים דמויי מגן גחון (במיוחד ברמות הגימור הגבוהות או המיועדות יותר לשטח כמו Extreme), המחזקים את המראה הקשוח.

מהצד, הצללית של הדאסטר החדש נשארת נאמנה לקווים הכלליים של הדגם המוכר, אך עם שדרוגים משמעותיים.
קו המותניים ישר ובולט יותר, בתי הגלגלים רבועים ומודגשים, ומעניקים לו מראה שרירי.
אחד הפיצ'רים המעניינים הוא אלמנט הפלסטיק הקשיח שמקיף את הרכב – מהפגוש הקדמי, דרך בתי הגלגלים, סף הדלתות ועד הפגוש האחורי.
האלמנט הזה, שנקרא Starkle®, עשוי מחומר ממוחזר ב-20% ומעניק לא רק מראה קשוח ועמיד בפני שריטות קלות, אלא גם תורם לקיימות – נקודה שדאצ'יה מקדמת.
עיצוב הגלגלים משתנה בין רמות הגימור, אך בדרך כלל מדובר בחישוקי סגסוגת בגדלים סבירים (כנראה 16 עד 18 אינץ') המשתלבים היטב עם העיצוב הכללי.

החלק האחורי ממשיך את הקו העיצובי הקשוח.
הפנסים האחוריים קטנים יותר וגם בהם חוזר מוטיב ה-Y.
דלת תא המטען מעוצבת בפשטות יחסית אך עם קווים ברורים.
הפגוש האחורי גדול וכולל אף הוא אלמנטים דמויי מגן גחון.
יש תחושה כללית שהרכב "עומד" טוב יותר על הכביש, נראה יציב ורחב יותר, גם אם המידות הפיזיות דומות למדי לדור היוצא (הוא ארוך במעט, רחב ונמוך במעט).
נוכחות הכביש שלו בהחלט השתפרה, והוא נראה פחות "תקציבי" ויותר כמו רכב SUV מודרני לכל דבר.


III. עיצוב פנים, איכות חומרים ומרווח

תא הנוסעים של הדאצ'יה דאסטר החדש הוא כנראה האזור בו בוצע השיפור המשמעותי ביותר בהשוואה לדורות הקודמים, ומדובר באמת במהפך.
האווירה הכללית עדיין פרגמטית ומתמקדת בפונקציונליות, אבל היא נראית מודרנית ואיכותית משמעותית מבעבר.
הקונספט העיצובי הוא פשוט וברור, עם פחות כפתורים ויותר שליטה דרך מסך המולטימדיה המרכזי, אם כי עדיין נותרו כפתורים פיזיים חשובים לשליטה על מערכת מיזוג האוויר למשל, וזה יתרון עצום מבחינת הנדסת אנוש ותפעול מהיר בנהיגה.

בכל הנוגע לאיכות החומרים, חשוב לזכור שהדאסטר הוא עדיין רכב תקציבי במהותו, ולכן אל תצפו לעור רך או פלסטיקה מבריקה בסגנון פרימיום.
אבל ביחס לקטגוריה שלו וביחס לדגמים קודמים של דאצ'יה, יש שיפור ברור.
רוב החומרים הם פלסטיק קשיח, כצפוי, אך הם נראים ומרגישים עמידים ואיכות ההרכבה נראית טובה.
יש שימוש באלמנטים עיצוביים כמו פתחי מיזוג בצורת Y שמוסיפים טאץ' ויזואלי נעים.
רמות הגימור הגבוהות יותר מציעות שילובים של בדים שונים או טקסטורות מעניינות ששוברות את המונוטוניות.

הנדסת האנוש טובה ברובה. המושבים ממוקמים בגובה שמעניק תנוחת נהיגה גבוהה ושליטה טובה על הנעשה בכביש.
הפקדים החשובים נמצאים בהישג יד, וכפי שצוין, השארת כפתורים פיזיים לבקרת אקלים היא החלטה מבורכת ופרקטית.
הראות החוצה טובה יחסית ל-SUVs מודרניים, בזכות חלונות גדולים יחסית ועמודי A לא עבים במיוחד.
מושבי הנהג והנוסע נוחים יחסית לנסיעות קצרות ובינוניות, אם כי התמיכה לטווח ארוך תלויה ברמת הגימור ובסוג הריפוד. בדרך כלל הם לא מציעים תמיכה צידית יוצאת דופן בפניות הדוקות, אבל זה לא היעוד העיקרי של הרכב.

מבחינת מרווח, הדאסטר החדש מציע מרחב פנימי טוב בהשוואה לממדיו החיצוניים.
הוא מתוכנן היטב כדי למקסם את המקום לנוסעים.
בחזית, יש מרווח ראש וכתפיים מצוין.
בשורה השנייה, המרווח לרגליים טוב יחסית, ושני מבוגרים יישבו בנוחות סבירה. נוסע שלישי במרכז ירגיש צפוף יותר, בעיקר בנסיעות ארוכות, אבל זה מצב אופייני לרוב הרכבים בקטגוריה הזו. מרווח הראש מאחור גם הוא טוב, גם עם גג פנורמי (אם מוצע כאופציה).
תא המטען נותר אחד היתרונות המרכזיים של הדאסטר. נפחו מרשים יחסית לקטגוריה (נפח מדוייק תלוי בגרסת ההנעה, גרסת ההיברידית מאבדת מעט נפח בגלל הסוללה), צורתו רבועה ונוחה להטענה, וסף ההטענה סביר. יש בדרך כלל פתרונות עיגון מטען ואפשרויות אחסון קטנות נוספות שימושיות. האפשרות לקפל את המושבים האחוריים מגדילה משמעותית את נפח ההטענה ומוסיפה שימושיות. בסך הכל, הדאסטר ממשיך להיות רכב פרקטי מאד מבחינת יכולות העמסה ומרווח פנימי לשימוש יומיומי ומשפחתי בסיסי.


IV. טכנולוגיה, אבזור ומולטימדיה

הדור השלישי של הדאצ'יה דאסטר מיישר קו עם הסטנדרטים המודרניים בכל הנוגע לטכנולוגיה ואבזור, ומציע שיפור דרמטי לעומת הדור הקודם.
זהו אולי אחד השינויים המרכזיים שיקרצו לקהל רחב יותר שמחפש נוחות וקישוריות.

מערכת המולטימדיה המרכזית היא גולת הכותרת הטכנולוגית.
ברמות הגימור הגבוהות בישראל צפו למסך מגע בגודל 10.1 אינץ' (רמות גימור בסיסיות עשויות להציע מסך קטן יותר או אפילו עמדת עגינה לסמארטפון).
המסך ממוקם גבוה על הדשבורד לשיפור הראות, ואיכות התצוגה טובה.
מהירות התגובה של המערכת מהירה למדי והממשק אינטואיטיבי וקל לתפעול.
המערכת תומכת ב-Apple CarPlay וב-Android Auto, ובגרסאות מסוימות אף באופן אלחוטי, מה שמאפשר שיקוף נוח של אפליקציות מהסמארטפון כמו ווייז וספוטיפיי.
מבנה התפריטים פשוט למדי, מה שמקל על ההתמצאות. אין צפי לעוזר קולי מתקדם במיוחד, אך הפקודות הבסיסיות למערכת המולטימדיה צפויות לעבוד.

בנוסף למסך המולטימדיה, רמות הגימור הגבוהות יכללו גם לוח מחוונים דיגיטלי בגודל 7 אינץ' (רמות גימור נמוכות יותר כנראה ישארו עם לוח מחוונים אנלוגי עם מסך מידע קטן במרכזו).
הלוח הדיגיטלי מציע אפשרויות תצוגה שונות ומאפשר להתאים אישית את המידע המוצג, כמו נתוני נסיעה, הנחיות ניווט (אם משתמשים במערכת המובנית או דרך שיקוף הסמארטפון), ומידע על מערכות הבטיחות. זה בהחלט משדרג את תחושת המודרניות בתא הנהג.

אבזור נוחות נוסף שצפוי להופיע ברמות הגימור השונות בישראל כולל בקרת אקלים (ייתכן וישאר כפתורים פיזיים, ייתכן והשליטה תהיה דרך המסך או שילוב), חימום במושבים (בגרסאות יקרות יותר), וייתכן שאפילו גג פנורמי (אם כי זה פחות אופייני לדאצ'יה). כניסות USB-C לטעינת מכשירים יהיו זמינות, וייתכן שאף משטח טעינה אלחוטי. טכנולוגיות ייחודיות ליצרן פחות נפוצות בדאצ'יה, הפוקוס הוא על אבזור פרקטי ושימושי במחיר סביר. אבזור נוסף שיכול להופיע תלוי מאד בספציפיקציה הישראלית, אך צפו לפחות לאבזור בסיסי וחשוב כסטנדרט.


V. ביצועים, יחידת הנעה וצריכת דלק/אנרגיה

הדאצ'יה דאסטר החדש מגיע לשוק הישראלי עם היצע יחידות הנעה מעניין ומגוון, שמטרתו לענות על צרכים שונים ולהציע חיסכון בדלק או גמישות בתדלוק.
היצע זה שונה מהדור היוצא וכולל אופציות מודרניות יותר.

הגרסה הראשונה והבסיסית ביותר היא כנראה מנוע בנזין בנפח 1.0 ליטר (TCe 100 Bi-Fuel) טורבו, שמסוגל לפעול גם על גז פחמימני מעובה (LPG).
מנוע זה מפיק הספק של כ-100 כ"ס ומומנט סביר.
הוא משודך בדרך כלל לתיבת הילוכים ידנית.
יחידת הנעה זו מכוונת בעיקר לחיסכון בעלויות תדלוק, שכן הגז זול יותר מבנזין.
הביצועים שלה צפויים להיות בסיסיים למדי, מספיקים לנסיעה רגועה ועירונית, אך פחות מתאימים לתאוצות מהירות או נסיעות בינעירוניות תובעניות.
נתון תאוצה 0-100 קמ"ש יהיה כנראה באזור 13-14 שניות.

גרסה נוספת וצפויה להיות פופולרית יותר בישראל היא מנוע בנזין 1.2 ליטר (TCe 130), שהוא חלק ממערכת Mild Hybrid (היברידי קל).
מנוע זה מפיק כ-130 כ"ס ומחובר למערכת 48V קלה המסייעת בתאוצות ומפחיתה את צריכת הדלק.
מנוע זה עשוי להיות זמין הן עם תיבת הילוכים ידנית והן עם תיבה אוטומטית חדשה יותר (אבל לא תיבת הילוכים כפולת מצמדים או רגילה לחלוטין, לרוב תיבת הילוכים אוטומטית עם מספר מוגבל של הילוכים יחסית לבנזין רגיל).
קיימת גם אופציה לגרסת 4X4 עם מנוע זה, שתהיה רלוונטית למי שזקוק ליכולות שטח קלות אמיתיות.
הביצועים כאן צפויים להיות טובים יותר, עם תאוצה 0-100 קמ"ש באזור 10-11 שניות.

החידוש המרכזי ביחידות ההנעה הוא גרסת ההיברידית המלאה (Hybrid 140).
זוהי מערכת דומה לזו המוכרת מרכבי רנו וניסאן אחרים, המשלבת מנוע בנזין 1.6 ליטר אטמוספרי עם שני מנועים חשמליים ותיבת הילוכים אוטומטית ייעודית למערכות היברידיות, ללא מצמדים וללא גיר במובן הקלאסי עם הילוכים כמו שנהגנו להכיר (זוהי תיבת הילוכים מורכבת המשלבת העברה ישירה ותפקוד היברידי).
ההספק המשולב עומד על 140 כ"ס.
גרסה זו מתמקדת בעיקר בחיסכון מרבי בצריכת הדלק, במיוחד בנהיגה עירונית.
נתון תאוצה 0-100 קמ"ש צפוי להיות סביב 10 שניות.

ונעבור לנושא הבוער: צריכת דלק (או צריכת אנרגיה בגרסה ההיברידית, למרות שהרבה גולשים יחפשו עדיין "צריכת דלק" גם עבור רכב חשמלי או היברידי).
נתוני יצרן (WLTP) לגרסת ה-1.0 ליטר בנזין/גז יהיו כנראה באזור 6-7 ליטר/100 ק"מ (כ-15-16 ק"מ לליטר) לבנזין, וטווח גדול יותר לגז (עם צריכה מעט גבוהה יותר).
לגרסת ה-1.2 ליטר Mild Hybrid, צפו לנתוני יצרן באזור 5.5-6.5 ליטר/100 ק"מ (15-18 ק"מ לליטר) בהתאם לסוג ההנעה (קדמית/4X4).
גרסת ה-1.6 ליטר Hybrid 140 צפויה להיות החסכונית ביותר עם נתוני יצרן באזור 5 ליטר/100 ק"מ או פחות (20 ק"מ לליטר ומעלה), במיוחד בנהיגה עירונית שבה המנוע החשמלי פעיל יותר.
הערכה ריאלית מנומקת לנהיגה יומיומית בישראל, שתכלול שילוב של נסיעה עירונית ובינעירונית, תהיה כנראה גבוהה במעט מנתוני היצרן.
לגרסאות הבנזין/גז והמיילד היבריד צפו לנתוני צריכת דלק ריאליים של 13-15 ק"מ לליטר.
לגרסה ההיברידית המלאה, בנהיגה מתונה בעיר ניתן להגיע ל-18-20 ק"מ לליטר בקלות, ובנהיגה משולבת צפו ל-16-18 ק"מ לליטר.
הפער במחיר הדלק לעומת עלות החשמל בטעינה (שאינה רלוונטית כאן כי זו לא היברידית פלאג-אין) משחק תפקיד, אך גם החיסכון הישיר בכמות הדלק הנצרכת הוא משמעותי.


VII. חווית נהיגה והתנהגות כביש

חווית הנהיגה בדאצ'יה דאסטר החדש ממשיכה את הקו הפרגמטי של הדגם, אך עם שיפורים ניכרים בזכות הפלטפורמה המודרנית.
הדאסטר לא מתוכנן להיות רכב ספורטיבי, אלא כלי תחבורה נוח, עמיד ובעל יכולות סבירות להתמודדות עם מגוון תנאי דרך, כולל כבישים משובשים ואפילו שבילים לא סלולים.

נוחות הנסיעה היא אחד היתרונות המסורתיים של הדאסטר, והדור החדש ממשיך את המגמה, ואף משפר אותה.
בנסיעה עירונית, הוא מצליח לספוג היטב את מהמורות הכביש הישראליות האופייניות, פסי האטה ושיבושים קטנים. המתלים רכים יחסית, מה שמעניק נסיעה נעימה למדי.
גם בכבישים בינעירוניים, נוחות הנסיעה טובה ברובה, אם כי על כבישים גליים במהירויות גבוהות ייתכנו נדנודים קלים.
בנסיעה על שבילים לא סלולים, המתלים ארוכי המהלך יחסית וגובה הגחון של הדאסטר מאפשרים לו להתמודד היטב, והוא מרגיש בבית יותר מרכבי פנאי עירוניים רבים.

רמת בידוד הרעשים השתפרה לעומת הדור הקודם, אך עדיין אינה ברמה של רכבים יקרים יותר בקטגוריה.
רעשי מנוע חודרים לתא הנוסעים תחת מאמץ, בעיקר בגרסאות הלא-היברידיות. רעשי רוח נשמעים במהירויות גבוהות יותר (מעל 100-110 קמ"ש), ורעשי כביש תלויים מאד בסוג האספלט וגודל החישוקים, אך הם נוכחים. בגרסה ההיברידית, המעבר בין הנעה חשמלית לבנזין חלק יחסית, ושקט יותר בנהיגה רגועה.

בכל הנוגע להתנהגות דינמית, הדאסטר אינו מכוון לביצועי כביש חדים.
ההיגוי קל למדי, מה שמקל על התמרון בעיר ובחניה, אך הוא חסר משקל ודיוק במהירויות גבוהות או בפניות חדות. המשוב מהכביש מינימלי.
אחיזת הכביש טובה מספיק לנהיגה רגילה, וזוויות הגלגול בפניות מורגשות אך אינן מוגזמות.
הדאסטר מרגיש יציב במהירויות שיוט בינעירוניות, ונוסך תחושת ביטחון סבירה.
הבלמים מבצעים את עבודתם כראוי, עם תחושה לינארית יחסית (כולל רגנרציה ברכב ההיברידי, שניתן לשלוט בעוצמתה ברמה כזו או אחרת).
קלות התמרון בעיר היא נקודת זכות חשובה, רדיוס הסיבוב טוב וראות טובה תורמת לכך.
העובדה שלגרסה ההיברידית אין גיר רגיל והעברת הילוכים מסורתית הופכת את הנהיגה בה לחלקה במיוחד בעיר, ללא קפיצות אופייניות.


VIII. בטיחות ומערכות עזר לנהג

הבטיחות הפכה להיות גורם מכריע ברכישת רכב חדש, ודאצ'יה השקיעה בדור החדש של הדאסטר כדי לעמוד בסטנדרטים העדכניים, גם אם אינם המחמירים ביותר.
הדגם מבוסס על פלטפורמה מודרנית יותר (CMF-B) שאמורה לשפר את עמידות המרכב במקרה של תאונה.

מבחני בטיחות רשמיים כמו אלו של ארגון Euro NCAP חשובים ביותר לקבלת תמונה ברורה.
נכון למועד כתיבת הסקירה (אפריל 2025), ייתכן ומבחני הריסוק לדור החדש כבר פורסמו, או שהם צפויים להתפרסם בקרוב.
אנו צופים שהדאסטר החדש יקבל ציון של לפחות 4 כוכבים, ואולי אף 5 כוכבים במבדקי בטיחות, שיפור משמעותי לעומת הדור הקודם שקיבל 3 כוכבים.
התוצאות צפויות להיות טובות בקטגוריות של הגנה על נוסעים מבוגרים וילדים, ושיפור ניכר בתחום מערכות העזר לנהג.

הדאסטר החדש מגיע עם חבילת מערכות ADAS (מערכות עזר לנהג) משודרגת משמעותית, שתהיה זמינה כסטנדרט או כאופציה בהתאם לרמת הגימור בישראל.
מערכות אלו כוללות בלימת חירום אוטונומית (עם זיהוי הולכי רגל ורוכבי אופניים), התרעת סטייה מנתיב ותיקון אקטיבי, זיהוי תמרורים, בקרת שיוט אדפטיבית (ייתכן ובגרסאות עם גיר אוטומטי בלבד), התרעת שטח מת, והתרעת תנועה חוצה מאחור.
התפקוד של המערכות הללו בעולם האמיתי הוא קריטי. בדאצ'יה, שמתמקדת בפשטות, המערכות לרוב פועלות בצורה חלקה ולא אגרסיבית מדי, אם כי הן עשויות להיות פחות מתוחכמות או בעלות טווח זיהוי קצר יותר בהשוואה למערכות ברכבים יקרים יותר. קלות התפעול וכיבוי/הפעלת המערכות (למשל, התרעת סטייה מנתיב בכבישים צרים) צפויה להיות נוחה.


IX. מחיר, רמות גימור ואחריות (ישראל)

אחת השאלות המרכזיות שמעניינות כל רוכש פוטנציאלי בישראל היא "כמה עולה הרכב?".
הדאצ'יה דאסטר תמיד התבלט בתמחור אטרקטיבי, והדור החדש צפוי לשמור על המגמה הזו, אם כי המחיר יהיה גבוה יותר מבעבר עקב השדרוגים הטכנולוגיים והמכאניים, האינפלציה והשינויים במיסוי (במיוחד על גרסאות היברידיות שההטבות עליהן מצטמצמות).

נכון לאפריל 2025, טווח המחיר העדכני לדאצ'יה דאסטר החדש בישראל צפוי להתחיל באזור 110,000-120,000 ש"ח לגרסת הכניסה (כנראה ה-1.0 ליטר בנזין/גז עם תיבה ידנית ברמת גימור Essential או Expression).
המחיר יטפס בהדרגה עם רמות הגימור השונות ויחידות ההנעה המתקדמות יותר.
גרסת ה-1.2 ליטר Mild Hybrid עם תיבה אוטומטית ורמות גימור Expression או Journey צפויה לעלות באזור 125,000-140,000 ש"ח, בעוד שהגרסה ההיברידית המלאה (Hybrid 140) ברמות גימור Journey או Extreme, שתהיה היקרה בהיצע, צפויה לעלות באזור 140,000-155,000 ש"ח.
אלו הערכות המבוססות על ההשקה הצפויה ומיקומו של הרכב בשוק, והמחירון הרשמי יפורסם קרוב יותר למועד ההשקה בפועל.

רמות גימור עיקריות המשווקות בארץ צפויות להיות Expression, Journey ו-Extreme.
רמת הגימור Expression תציע את האבזור הבסיסי אך החשוב ביותר, כולל מסך מולטימדיה (ייתכן בגודל קטן יותר או עמדת עגינה), מערכות בטיחות אקטיביות בסיסיות, מיזוג, חלונות חשמל ומראות חשמל.
רמת הגימור Journey תוסיף אבזור נוחות וטכנולוגיה כמו מסך מולטימדיה גדול יותר, לוח מחוונים דיגיטלי (בגרסאות מסוימות), בקרת אקלים, חישוקי סגסוגת גדולים יותר ומערכות בטיחות מתקדמות יותר.
רמת הגימור Extreme תתמקד במראה קשוח יותר (עם אלמנטים עיצוביים ספציפיים), וייתכן שגם אבזור נוסף כמו חימום מושבים או תוספות שימושיות לטיולים קלים.
ההבדלים העיקריים בין הרמות יהיו באבזור הנוחות, הטכנולוגיה ומערכות הבטיחות, כמו גם בגימורים החיצוניים והפנימיים.

תנאי האחריות לדאצ'יה דאסטר בישראל צפויים להיות סטנדרטיים יחסית, בדרך כלל 3 שנים אחריות מלאה או 100,000 ק"מ (המוקדם מביניהם).
לגרסה ההיברידית, תתווסף אחריות מורחבת על הסוללה, בדרך כלל 8 שנים או 160,000 ק"מ.
עלויות התחזוקה לדאצ'יה נחשבות בדרך כלל לסבירות יחסית, הודות למכניקה פשוטה יחסית (בגרסאות הבנזין/גז) ושימוש בחלקים משותפים רבים עם דגמי רנו אחרים.
שווי השימוש של הדאסטר היה בדרך כלל טוב למדי בשוק המשומשות הישראלי, עובדה שתורמת לערך הכולל של הרכישה.
לגבי תקלות או בעיות נפוצות, קשה לדעת בוודאות בדגם חדש לחלוטין. הדורות הקודמים נחשבו לאמינים ברובם, עם מספר תקלות קטנות או בעיות איכות ספציפיות שטופלו במסגרת האחריות. עם יחידות הנעה מורכבות יותר כמו ההיברידית, פוטנציאל התקלות המורכבות עשוי לעלות, אך האחריות המורחבת על הסוללה אמורה להעניק שקט נפשי.


X. יתרונות

  • עיצוב חיצוני מרשים וקשוח: הדאסטר החדש נראה מצוין, הרבה יותר מודרני ואסרטיבי מהדור היוצא. הוא בעל נוכחות כביש בולטת ונותן תחושה של רכב גדול ויקר יותר ממה שהוא באמת. אלמנטים כמו חתימת התאורה בצורת Y והאלמנטים הקשיחים מסביב לרכב מוסיפים לו אופי ייחודי.
  • תא נוסעים משודרג משמעותית: איכות החומרים והההנדסה השתפרו פלאים. עיצוב הפנים מודרני יותר, הנדסת האנוש טובה, ושילוב מסך מולטימדיה גדול ולוח מחוונים דיגיטלי ברמות הגימור הגבוהות מביא אותו לרמה עכשווית מבחינה טכנולוגית.
  • מרווח פנימי ותא מטען פרקטיים: למרות היותו רכב קומפקטי יחסית, הדאסטר מציע מרווח טוב לנוסעים מלפנים ומאחור (לשני נוסעים) ותא מטען בעל נפח שימושי וצורה נוחה להטענה. הוא נשאר רכב פרקטי מאד לשימוש יומיומי ומשפחתי בסיסי.
  • היצע יחידות הנעה מגוון וחסכוני: השקת גרסאות Mild Hybrid והיברידית מלאה (Hybrid 140) לצד גרסת הבנזין/גז מאפשרת בחירה בהתאם לצרכים ולתקציב, ומציעה חיסכון משמעותי בצריכת הדלק, במיוחד בגרסה ההיברידית, שעוזר להתמודד עם עלויות הדלק בישראל.
  • יכולות שטח קלות (בגרסאות 4X4): הדאסטר, ובמיוחד בגרסת ה-4X4 (אם תשווק בישראל), מציע יכולת נסיעה בשבילים ואף שטח קל שאין להרבה מרכבי הפנאי בקטגוריית המחיר שלו. גובה הגחון וזוויות הגישה והנטישה טובות יחסית.
  • מחיר אטרקטיבי וערך גבוה למחיר: למרות עליית מחירים צפויה, הדאסטר צפוי לשמור על תמחור תחרותי מאד ביחס לגודלו והאבזור שהוא מציע. הוא ממשיך להציע הרבה "ברזל" ואפשרויות במחיר נמוך יחסית למתחרים רבים.

XI. חסרונות

  • איכות חומרים בסיסית יחסית: למרות שיפור משמעותי, עדיין מדובר ברכב תקציבי. רוב החומרים בתא הנוסעים הם פלסטיק קשיח. מי שמחפש תחושת פרימיום או חומרים רכים ונעימים למגע יתאכזב.
  • בידוד רעשים סביר, לא מצוין: רעשי מנוע, רוח וכביש נוכחים בתא הנוסעים, בעיקר במהירויות בינעירוניות גבוהות. זו אינה מכונית שקטה במיוחד בהשוואה למתחרים יקרים יותר.
  • התנהגות כביש בסיסית: הדאסטר נוח לנסיעה רגילה, אך אינו מהנה לנהיגה דינמית. ההיגוי קל וחסר משוב, זוויות הגלגול מורגשות בפניות, והוא אינו מכוון לחוויית נהיגה ספורטיבית.
  • ביצועים בסיסיים בגרסאות הכניסה: גרסת ה-1.0 ליטר בנזין/גז מציעה ביצועים איטיים יחסית, שפחות מתאימים לעקיפות מהירות או נסיעות עמוסות. מי שזקוק לכוח רב יותר יצטרך לבחור בגרסאות המתקדמות יותר.
  • אבזור תלוי מאד ברמת הגימור: בעוד שרמות הגימור הגבוהות מאובזרות היטב, רמות הכניסה עשויות להיות ספרטניות למדי מבחינת אבזור נוחות וטכנולוגיה, ויש לשים לב לכך במחירון ובעת ההזמנה.

XII. בפסקה לקראת הסיום התייחס לדגם הרכב לעומת דגמים אחרים של יצרנים אחרים המקבילים לו באותה קטגוריה ותן פסקה מורחבת על כך.

הדאצ'יה דאסטר תמיד שיחק במגרש משלו במידה רבה, ובמיוחד בישראל. בפלח השוק שהוא מתמקד בו – רכב פנאי קשוח למראה, פרקטי, ואשר מחיר הוא שיקול מרכזי – אין לו הרבה מתחרים ישירים לחלוטין. בהשוואה למתחרים קרובים מבחינת תמחור, כמו ה-MG ZS או ה-Chery Tiggo 5X, הדאסטר מציע בדרך כלל מראה קשוח יותר ויכולות שטח קלות עדיפות (במיוחד בגרסת 4X4 אם היא זמינה), כמו גם היסטוריית אמינות ארוכה יותר ורשת שירות מבוססת יותר בישראל בזכות היבואן הוותיק (קרסו מוטורס, יבואנית רנו). לעומת זאת, רכבים כמו ה-MG ZS עשויים להציע לעיתים חבילות אבזור עשירות יותר במחיר דומה ועיצוב מודרני יותר (אם כי פחות קשוח). בהשוואה לרכבי B-SUV יקרים יותר כמו יונדאי קונה או קיה סלטוס, הדאסטר מציע אמנם מחיר נמוך משמעותית, אך מתפשר על איכות חומרים בתא הנוסעים, בידוד רעשים, ולעיתים גם על רמת גימור ואבזור כוללת (בהתאם לרמות הגימור הנבחרות). הוא פונה לקהל שמודע לפשרות הנדרשות כדי להשיג את המחיר הנמוך ואת היכולת הפרקטית, ולא מחפש בהכרח את ה"פינוקים" או הדינמיות של המתחרים היקרים יותר. היצע יחידות ההנעה החדש, ובפרט ההיברידית, ממקם אותו טוב יותר בהשוואה למתחרים שמציעים הנעות חסכוניות.


XIII. סיכום ומסקנות (פסק דין)

הדאצ'יה דאסטר החדש הוא ללא ספק קפיצת מדרגה משמעותית לעומת הדור היוצא, וממשיך את המסורת של הצעת ערך מצוין למחיר.
הוא נראה טוב יותר, מרגיש מודרני יותר מבפנים, ומציע יחידות הנעה יעילות וחסכוניות יותר, כולל אופציה היברידית מלאה שהיא בהחלט גיים צ'יינג'ר בדגם הזה.
הוא עדיין שומר על הזהות הבסיסית שלו כרכב פרקטי, קשוח למראה ובעל יכולת להתמודד עם תנאי דרך לא מושלמים, וזה בדיוק מה שהפך אותו לפופולרי כל כך בישראל ובעולם.

בהשוואה למתחרים קרובים מבחינת מחיר, כמו ה-MG ZS או ה-Chery Tiggo 5X, הדאסטר מציע מראה קשוח יותר וייתכן גם יכולות שטח קלות עדיפות בגרסאות הרלוונטיות. לעומת רכבים יקרים יותר כמו יונדאי קונה או קיה סלטוס, הוא מתפשר על איכות חומרים ובידוד רעשים אך מציע מחיר נמוך משמעותית.
האם כדאי לקנות את הדאצ'יה דאסטר החדש? התשובה היא בהחלט כן, אבל לא לכל אחד. הוא מתאים במיוחד למי שמחפש רכב פנאי במחיר נגיש, עם מראה קשוח, פרקטיות יומיומית טובה, צריכת דלק סבירה (או מצוינת בגרסה ההיברידית), ואינו זקוק לאיכות חומרים יוקרתית או חווית נהיגה ספורטיבית. הוא פתרון מצוין למשפחות צעירות, למי שגר באזורים עם כבישים משובשים, או פשוט לכל מי שרוצה רכב פנאי חדש במחיר סביר מבלי לוותר על האבזור והטכנולוגיה הבסיסיים. למי שמחפש את הרכב הכי מתקדם טכנולוגית, הכי מעודן, או עם תחושת פרימיום, כנראה שיצטרך לחפש במקומות אחרים ולשלם בהתאם. הדאסטר נשאר כנה למוצאו, וזה בדיוק קסמו – הוא מציע את מה שחשוב באמת, במחיר שפויי. הוא כנראה ימשיך להיות אחד הלהיטים הגדולים בשוק הרכב הישראלי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *